# מהן התאוריות של הרגש?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: הנעה וריגוש](https://www.lessons.co.il/he/הנעה-וריגוש) · כיתה י״א · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/הנעה-וריגוש/מהן-התאוריות-של-הרגש

שלוש התאוריות הקלאסיות של הרגש חלוקות על הסדר. ג׳יימס ולנגה טענו שהגוף מגיב קודם, והרגש הוא התחושה של התגובה הזאת. קנון ובארד טענו שהמוח יוצר את התגובה הגופנית ואת התחושה באותו זמן. שכטר וסינגר טענו שרגש צריך גם עוררות וגם תווית, שנלקחת מהמצב ומסבירה אותה.

## הסבר על הנושא

### הגוף קודם: ג׳יימס ולנגה

התאוריות של הרגש מתחילות בשאלה על הסדר. השכל הישר אומר שרואים דוב, מפחדים ואז בורחים. ב־1884 הפך הפסיכולוג האמריקאי ויליאם ג׳יימס את הסדר, והרופא הדני קרל לנגה הגיע לעמדה דומה בעצמו ב־1885. לפי תאוריית ג׳יימס־לנגה האירוע מפעיל קודם שינויים בגוף, לב דופק, רעד, ריצה, והרגש הוא המודעות שלנו לשינויים האלה. ג׳יימס ניסח זאת במשפט מפורסם: "אנחנו עצובים משום שאנחנו בוכים, כועסים משום שאנחנו מכים, ומפחדים משום שאנחנו רועדים."

הטעות הנפוצה היא לחשוב שג׳יימס הכחיש רגשות. הוא לא; הוא טען שתחושה היא החוויה של תגובת הגוף, ובלי התגובה הרגש היה שיפוט קר. התאוריה מסבירה מדוע רגשות מורגשים בגוף כל כך, וחוזה שלכל רגש יהיה דפוס גופני משלו.

### גוף ותחושה יחד: קנון ובארד

הפיזיולוג וולטר קנון מהרווארד השיב ב־1927 בטענות מהמעבדה שלו, שפיתח אחר כך עם תלמידו פיליפ בארד. אותה עוררות גופנית מופיעה ברגשות שונים מאוד, פחד וכעס כאחד, ואפילו בחום גבוה. האיברים הפנימיים מגיבים לאט מדי, שניות אחרי שכבר הרגשנו. חתולים שאיבריהם הפנימיים נותקו ממערכת העצבים עדיין הראו זעם. וזריקת אדרנלין יוצרת עוררות בלי רגש מסוים.

לפי תאוריית קנון־בארד האירוע מגיע לתלמוס, תחנת ממסר עמוקה במוח, ששולח אותות באותו זמן לגוף ולקליפת המוח, שם נוצרת התחושה. העוררות והתחושה פועלות במקביל, ואף אחת מהן אינה גורמת לשנייה. מחקרים מאוחרים הראו שהתלמוס אינו המרכז היחיד, ושגם האמיגדלה וההיפותלמוס משתתפים, אבל רעיון המסלולים המקבילים נשאר.

### עוררות ועוד תווית: שכטר וסינגר

סטנלי שכטר וג׳רום סינגר (1962) הציעו את תאוריית שני הגורמים: רגש צריך עוררות פיזיולוגית ותווית קוגניטיבית שמסבירה אותה. כדי לבדוק זאת אמרו לנבדקים שהם מקבלים זריקה של חומר בשם סופרוקסין, כדי לחקור את השפעתו על הראייה. בפועל רובם קיבלו אפינפרין (אדרנלין), שמאיץ את הדופק, וחלקם פלצבו. לחלק נאמרו תופעות הלוואי האמיתיות (מיודעים), לחלק דבר (לא מיודעים), ולחלק תופעות שגויות (מוטעים). אחר כך כל אחד המתין עם שתול שהתנהג באופוריה או בכעס, וצופים מאחורי מראה חד־כיוונית דירגו אותו.

מול השתול האופורי דורגה קבוצת המוטעים כאופורית ביותר, אחריה הלא מיודעים, הפלצבו והמיודעים; מול השתול הכועס הלא מיודעים כעסו יותר מכולם. מי שהעוררות שלו לא הוסברה לקח את התווית מהחדר; מי שידע את הסיבה לא לקח. דטון וארון (1974) מצאו אחר כך שגברים שפגשו אישה על גשר תלוי מפחיד התקשרו אליה יותר מגברים על גשר יציב, וזה מתאים לעוררות שמתפרשת בטעות כמשיכה.

### כמה חזקות הראיות, והאם זה היה אתי?

האפקטים משנת 1962 היו מתונים, והשחזורים נכשלו. מרשל וזימברדו (1979) מצאו שלשתול האופורי הייתה השפעה קטנה ושאפינפרין לא הגביר את הרגישות אליו, ומסלך (1979) מצאה שעוררות לא מוסברת הורגשה כשלילית, בלי קשר למה שעשה השתול. מבחינה אתית הנבדקים הוטעו לגבי החומר שהוזרק, ולכן לא יכלו לתת הסכמה מדעת, וחלקם הובאו בכוונה לכעס. תשובה טובה מציגה את הסדר של כל תאוריה, את הראיה הטובה ביותר שלה וחולשה אחת.

## תרגול: התאוריות של הרגש

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את השלב האמצעי החסר בכל תאוריה.** — ג׳יימס ולנגה: הגוף מגיב (לב דופק, רעד). קנון ובארד: התלמוס שולח אותות לגוף ולקליפת המוח בבת אחת. שכטר וסינגר: נמצאת במצב סיבה לעוררות.
2. **השלימו את המשפט של ג׳יימס: אנחנו עצובים משום שאנחנו ..., ומפחדים משום שאנחנו ...** — עצובים משום שאנחנו בוכים, ומפחדים משום שאנחנו רועדים. התגובה הגופנית באה קודם, והתחושה נובעת ממנה.
3. **כתבו מה פירוש כל אחת מהטענות של קנון.** — אותה עוררות בהרבה רגשות: פחד וכעס מורגשים אחרת, אבל הגוף מגיב כמעט אותו דבר, ולכן העוררות לא יכולה לקבוע איזה רגש אנחנו חשים. האיברים מגיבים לאט: אנחנו מרגישים את הרגש לפני שהגוף השתנה. אדרנלין לבדו: עוררות מזריקה אינה יוצרת רגש מסוים.
4. **כתבו את התוצאה של כל קבוצה מול השתול האופורי, מהאופורית ביותר ועד הפחות.** — מוטעים: הכי הרבה. לא מיודעים: יותר. פלצבו: פחות. מיודעים: הכי מעט. הקבוצות שהעוררות שלהן לא הוסברה לקחו את הרגש מהשתול.
5. **מדוע קבוצת המיודעים הושפעה הכי מעט מהשתול?** — נאמרו להם ההשפעות האמיתיות של הזריקה, כך שכבר היה להם הסבר ללב הדופק, והם לא היו צריכים לחפש הסבר במצב.
6. **הלב של שחקנית דופק חזק לפני משחק. הסבירו את התחושה שלה לפי כל אחת משלוש התאוריות.** — ג׳יימס־לנגה: היא מבחינה בלב הדופק, והמודעות הזאת היא ההתרגשות או הפחד שלה. קנון־בארד: התלמוס יצר את הדפיקות ואת התחושה יחד. שכטר־סינגר: היא בעוררות ומפרשת אותה כהתרגשות או כפחד לפי המצב, למשל לפי מה שחברותיה לקבוצה אומרות.
7. **העריכו את הניסוי של שכטר וסינגר מבחינת הראיות והאתיקה.** — תשובה טובה אומרת שהניסוי תמך ברעיון שעוררות לא מוסברת לוקחת תווית מהמצב, ושניסוי הגשר מתאים לכך, אבל האפקטים היו מתונים, ומרשל וזימברדו (1979) ומסלך (1979) לא הצליחו לשחזר אותם. מבחינה אתית הנבדקים הוטעו לגבי הזריקה ולא יכלו לתת הסכמה מדעת, וחלקם הובאו לכעס. היא מסכמת שהתאוריה משפיעה, אבל הניסוי המרכזי שלה הוא ראיה חלשה.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל העיקרי בין תאוריית ג׳יימס־לנגה לתאוריית קנון־בארד?

הסדר. ג׳יימס ולנגה אומרים שהתגובה הגופנית באה קודם וגורמת לתחושה. קנון ובארד אומרים שהמוח יוצר את התגובה הגופנית ואת התחושה באותו זמן, ולכן אף אחת מהן אינה גורמת לשנייה.

### מהי תאוריית שני הגורמים של הרגש?

זו התאוריה של שכטר וסינגר, שלפיה לרגש שני חלקים: עוררות פיזיולוגית ותווית קוגניטיבית. אותה עוררות יכולה להפוך לפחד, לכעס או לשמחה, לפי האופן שבו האדם מסביר אותה מתוך המצב.

### מה היה הסופרוקסין?

סופרוקסין לא היה קיים. זה היה סיפור הכיסוי בניסוי של שכטר וסינגר משנת 1962: לנבדקים נאמר שבודקים את השפעתו על הראייה, ובפועל רובם קיבלו זריקת אפינפרין והשאר פלצבו.

### איזו תאוריה של הרגש נכונה?

אף אחת לבדה. משוב מהגוף אכן צובע תחושות, כפי שטען ג׳יימס; המוח אכן מפעיל כמה מסלולים בבת אחת, כפי שטען קנון; והפירוש שלנו למצב חשוב, כפי שטען שכטר. תאוריות ההערכה המודרניות בונות על הרעיון האחרון.

### מהו ייחוס שגוי של עוררות?

זהו הסבר של עוררות גופנית בסיבה הלא נכונה, למשל פירוש של לב שדופק מפחד כמשיכה. ניסוי הגשר התלוי של דטון וארון משנת 1974 הוא הדוגמה המוכרת ביותר.
