# מהו ויסות רגשי?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: הנעה וריגוש](https://www.lessons.co.il/he/הנעה-וריגוש) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/הנעה-וריגוש/מהו-ויסות-רגשי

ויסות רגשי הוא הדרך שבה אנשים משפיעים על הרגשות שיש להם, על המועד שבו הם מופיעים ועל האופן שבו הם חווים ומבטאים אותם. מודל התהליך של ג׳יימס גרוס ממיין את האסטרטגיות לפי השלב שבו הן פועלות, מבחירת מצב ועד הסתרת תגובה. המחקר מוצא שהערכה מחדש של המצב עובדת בדרך כלל טוב יותר מדיכוי הבעת הרגש.

## הסבר על הנושא

### לשנות את מה שאנחנו מרגישים

לאנשים לא רק יש רגשות; הם גם מנהלים אותם. ויסות רגשי הוא מכלול התהליכים שבהם אנשים משפיעים על הרגשות שיש להם, על המועד שבו הם מופיעים ועל האופן שבו הם חווים ומבטאים אותם. הוא כולל הרגעה לפני מבחן, עצירת צחוק בהלוויה וגם בניית התלהבות מכוונת לפני משחק, ולכן הוא לא עוסק רק בסילוק רגשות רעים. ג׳יימס גרוס, פסיכולוג מאוניברסיטת סטנפורד, שרטט את התחום בסקירה מ־1998.

היא נשענת על המודל המודאלי של הרגש: רגש מתפתח ברצף. יש מצב; הקשב פונה אליו; האדם עושה הערכה, פירוש של מה שהמצב אומר לגביו; ואחריה באה תגובה ברגש, בהתנהגות ובגוף. התגובה יכולה לשנות את המצב, וכך המעגל נמשך. הרעיון המרכזי הוא שכל שלב הוא נקודה שבה אפשר לכוון את הרגש.

### מודל התהליך של גרוס: חמש משפחות של אסטרטגיות

מודל התהליך של גרוס מונה חמש משפחות של אסטרטגיות, לפי הסדר שבו הן פועלות. בחירת מצב: לבחור לאילו מצבים להיכנס ומאילו להימנע. שינוי המצב: לשנות את המצב עצמו. הכוונת קשב: לכוון את הקשב, למשל בהסחת דעת. שינוי קוגניטיבי: לשנות את משמעות המצב, והצורה המוכרת ביותר שלו היא הערכה מחדש. ויסות התגובה: לפעול על התגובה אחרי שנוצרה, למשל בדיכוי ההבעה, הסתרת הסימנים של רגש.

ארבע הראשונות ממוקדות בשלב שלפני הרגש: הן פועלות לפני שהרגש נוצר במלואו. החמישית ממוקדת בתגובה: היא פועלת אחריו. תלמידה שמתרגשת לפני הצגה בכיתה יכולה להשתמש בכל החמש. טעות נפוצה היא לחשוב שהערכה מחדש היא העמדת פנים שהכול בסדר. הערכה מחדש אינה מכחישה את העובדות; היא מוצאת דרך נכונה אחרת לראות אותן, כמו "זו הזדמנות להתאמן" במקום "כולם ישפטו אותי".

### הערכה מחדש או דיכוי? הניסויים

ב־1998 הראה גרוס ל־120 משתתפים סרט מגעיל ותיעד מה הרגישו, מה הראו פניהם ואיך הגיב גופם. קבוצה אחת התבקשה לחשוב על הסרט כך שלא תרגיש דבר (הערכה מחדש); קבוצה שנייה התבקשה להתנהג כך שצופה מהצד לא יידע שהיא מרגישה משהו (דיכוי); קבוצת ביקורת רק צפתה. שתי האסטרטגיות הפחיתו את ההבעה הגלויה. אבל הערכה מחדש הפחיתה גם את תחושת הגועל, ואילו דיכוי לא הפחית אותה והגביר את הפעילות של מערכת העצבים הסימפתטית. הסתרת רגש דורשת מאמץ, והרגש נשאר.

ג׳יין ריצ׳רדס וגרוס (2000) מצאו מחיר נוסף: מי שדיכאו בזמן צפייה בסרט או בשקופיות זכרו פחות פרטים, ואילו הערכה מחדש לא פגעה בזיכרון. שמירה על פנים חתומות צורכת משאבים מנטליים שהיו הולכים אחרת לקליטת מה שקורה.

### הרגלים, הקשר ומגבלות

גרוס ואוליבר ג׳ון (2003) מדדו באיזו תדירות אנשים משתמשים בכל אסטרטגיה מתוך הרגל. מי שמרבים להעריך מחדש חוו והביעו יותר רגשות חיוביים ופחות שליליים, היו להם יחסים טובים יותר והם דיווחו על רווחה נפשית גבוהה יותר; מי שמרבים לדכא הראו את ההפך. הממצאים האלה מתאמיים, ולכן הם מראים קשר ולא שהערכה מחדש גורמת לרווחה. גם ההקשר חשוב: יש חוקרים שטוענים שלפעמים הסתרת רגש היא הבחירה הנכונה, למשל מורה שעוצר את כעסו מול הכיתה. וניסיון לא לחשוב על משהו יכול להחזיר את המחשבה לעיתים קרובות יותר. ויסות רגשי הוא מיומנות שלומדים ומתרגלים; מי שהרגשות שלו מרגישים לעיתים קרובות מציפים כדאי שידבר עם היועצת או היועץ בבית הספר.

## תרגול: ויסות רגשי

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות. המצבים בשאלות דמיוניים.

1. **הגדירו ויסות רגשי, ומנו לפי הסדר את חמש משפחות האסטרטגיות של גרוס.** — ויסות רגשי הוא מכלול התהליכים שבהם אנשים משפיעים על הרגשות שיש להם, על המועד ועל האופן שבו הם חווים ומבטאים אותם. חמש המשפחות: בחירת מצב, שינוי המצב, הכוונת קשב, שינוי קוגניטיבי וויסות התגובה.
2. **כתבו את השלב החסר במודל המודאלי, והסבירו מה קורה בו.** — הערכה: האדם מפרש מה המצב אומר לגביו. שינוי קוגניטיבי, כמו הערכה מחדש, פועל בשלב הזה.
3. **כתבו לאיזו משפחת אסטרטגיות שייך כל דבר שהתלמידה עושה לפני הבחינה, וציינו איזה מהם ממוקד בתגובה.** — מדלגת על צ׳אט קודר: בחירת מצב. אומרת לעצמה שבחינה אחת אינה העתיד שלה: שינוי קוגניטיבי (הערכה מחדש). מוזיקה באוטובוס: הכוונת קשב. שומרת על פנים רגועות: ויסות התגובה (דיכוי), היחיד שממוקד בתגובה.
4. **במחקר של גרוס מ־1998, איך הייתה תחושת הגועל בכל קבוצה בהשוואה לקבוצת הביקורת? מה עוד השתנה בקבוצת הדיכוי?** — הערכה מחדש: פחות גועל מבקבוצת הביקורת. דיכוי: לא פחות גועל מבקבוצת הביקורת. ביקורת: נקודת ההשוואה. בקבוצת הדיכוי עלתה גם הפעילות של מערכת העצבים הסימפתטית, אף שהבעת הפנים ירדה בשתי קבוצות האסטרטגיה.
5. **ריצ׳רדס וגרוס (2000) מצאו שמי שדיכאו זכרו פחות פרטים ממה שראו. הסבירו מדוע, בעזרת רעיון המאמץ.** — דיכוי ממוקד בתגובה: הרגש כבר נוצר, ולכן הסתרתו דורשת מאמץ מתמשך ומעקב אחרי הפנים של עצמך. זה צורך משאבים מנטליים שהיו הולכים אחרת לקליטת הסרט או השקופיות, ולכן הזיכרון לפרטים נפגע. הערכה מחדש משנה את הרגש מוקדם יותר ולא פגעה בזיכרון.
6. **גרוס וג׳ון (2003) מצאו שמי שמרבים להעריך מחדש מדווחים על רווחה נפשית גבוהה יותר. חבר לכיתה מסיק שהערכה מחדש גורמת לרווחה. האם המסקנה מוצדקת?** — לא על סמך הראיות האלה. המחקר מדד את ההרגל ואת הרווחה באותו זמן, ולכן הוא מתאמי. גורם שלישי, למשל פחות נסיבות חיים מלחיצות, יכול לגרום לאנשים גם להעריך מחדש יותר וגם להרגיש טוב יותר, או שהרגשה טובה מקלה על הערכה מחדש. רק ניסויים שמקצים אסטרטגיות, כמו מחקר הסרט מ־1998, בודקים סיבתיות.
7. **עידו כועס מאוד אחרי שקרא הודעה של חבר בקבוצת הכיתה. הציעו אסטרטגיה אחת ממוקדת בשלב שלפני הרגש ואחת ממוקדת בתגובה, וכתבו מתי כדאי לו לדבר עם מישהו.** — תשובה טובה מציעה אסטרטגיה ממוקדת בשלב שלפני הרגש, כמו הערכה מחדש (אולי החבר כתב בחופזה והתכוון לבדיחה) או הכוונת קשב (להניח את הטלפון לשעה), ואסטרטגיה ממוקדת בתגובה, כמו להתאפק ולא לשלוח תשובה כועסת עד שיירגע, ומציינת את המחיר שלה. היא מוסיפה שאם כעס כזה או רגשות אחרים מרגישים לעידו לעיתים קרובות מציפים, כדאי לו לדבר עם היועצת או היועץ בבית הספר או עם מבוגר שהוא סומך עליו.

## שאלות נפוצות

### מהן חמש אסטרטגיות הוויסות במודל של גרוס?

בחירת מצב, שינוי המצב, הכוונת קשב, שינוי קוגניטיבי וויסות התגובה. הן מסודרות לפי השלב שבו הן פועלות בהתפתחות הרגש: ארבע הראשונות פועלות לפני שהרגש נוצר במלואו, והחמישית פועלת על התגובה.

### מה ההבדל בין הערכה מחדש לדיכוי?

הערכה מחדש משנה את הפירוש של המצב, ולכן משנה את הרגש לפני שהוא נוצר במלואו. דיכוי מסתיר את הסימנים החיצוניים של רגש שכבר נוצר. במחקר של גרוס מ־1998 הערכה מחדש הפחיתה את תחושת הגועל, ואילו דיכוי הפחית רק את ההבעה והגביר את העוררות הגופנית.

### האם דיכוי רגשות הוא תמיד רע?

לא. דיכוי כהרגל קשור לפחות רגשות חיוביים וליחסים חלשים יותר, אבל במצבים מסוימים הסתרת רגש מתאימה, כמו מורה שעוצר את כעסו בכיתה. המחקר מראה מחירים, במיוחד לזיכרון ולעוררות הגופנית, ולא כלל שלעולם אסור לדכא.

### האם ויסות רגשי זהה להתמודדות עם לחץ?

יש ביניהם חפיפה. התמודדות עוסקת בניהול מצב מלחיץ והדרישות שלו, ואילו ויסות רגשי עוסק בכל הרגשות, חיוביים ושליליים, כולל הגברה שלהם. התמודדות ממוקדת רגש היא מקום שבו השניים נפגשים.

### האם אפשר ללמוד ויסות רגשי?

כן, זו מיומנות שמתפתחת בילדות ובגיל ההתבגרות ואפשר לתרגל אותה, למשל ללמוד לשים לב למצב ולפרש אותו מחדש. מי שהרגשות שלו מרגישים לעיתים קרובות מציפים כדאי שידבר עם היועצת או היועץ בבית הספר, שיכולים לעזור.
