# מהי כלכלת הקשב?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תקשורת: הכלכלה של התקשורת והפלטפורמות](https://www.lessons.co.il/he/הכלכלה-של-התקשורת-והפלטפורמות) · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/הכלכלה-של-התקשורת-והפלטפורמות/מהי-כלכלת-הקשב

כלכלת הקשב היא הרעיון שכשמידע יש בשפע, הקשב האנושי הופך למשאב המוגבל, ולכן כלי תקשורת, אפליקציות ומפרסמים מתחרים על לכידתו ועל החזקתו. הכלכלן הרברט סיימון תיאר את הבעיה ב־1971. פלטפורמות שמרוויחות מפרסום מרוויחות מהזמן שמבלים בהן, ולכן הן מעצבות פידים, הפעלה אוטומטית והתראות כדי להחזיק את המשתמשים.

## הסבר על הנושא

### כשמידע זול, קשב נדיר

כלכלת הקשב מתחילה מהבחנה פשוטה. פעם מידע היה מוגבל: עיתונים מעטים, ערוצים מעטים. היום יש הרבה יותר מידע, וידאו, מוזיקה והודעות משמישהו יכול לקלוט, אבל לכל אדם עדיין יש 24 שעות ביממה וראש אחד. בהרצאה ב־1971 ניסח זאת הכלכלן והפסיכולוג הרברט סיימון במשפט: שפע של מידע יוצר עוני של קשב. מאמצע שנות התשעים כותבים כמו מייקל גולדהאבר (1997) ותומס דבנפורט וג׳ון בק, בספרם על כלכלת הקשב (2001), תיארו כלכלה שלמה שנבנית סביב המשאב המוגבל הזה.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שכלכלת הקשב עוסקת רק ברשתות החברתיות. העמודים הראשונים של העיתונים, הרייטינג בטלוויזיה ושלטי החוצות תמיד התחרו על קשב; מה שהשתנה הוא ההיקף, הדיוק של המדידה ומספר המתחרים על כל דקה.

### המעגל העסקי

בפלטפורמות שממומנות בפרסום, קשב הוא הכנסה. ככל שהמשתמשים נשארים יותר, הם רואים יותר פרסומות, והפלטפורמה אוספת יותר נתונים על מה מחזיק כל אדם. הנתונים מממנים ומכוונים את העיצוב של פיד שמחזיק את המשתמשים עוד יותר, ושוב מביא יותר הכנסה: מעגל. אפליקציה בדויה עם 1,000,000 משתמשים ביום שנשארים 45 דקות כל אחד אוספת 1,000,000 × 45 = 45,000,000 דקות קשב ביום, כלומר 750,000 שעות. כל דקה נוספת למשתמש מוסיפה מיליון דקות למכירה. לכן אפליקציות מודדות מעורבות כל כך מקרוב.

לא כל מדיום מקבל תשלום כך. שירות מינויים מרוויח כשאנשים ממשיכים לשלם כל חודש, לא על כל דקה נוספת, ושידור ציבורי אינו מקבל תשלום לפי קשב בכלל. לכן יש מבקרים שטוענים שהמודל העסקי, ולא הטכנולוגיה, הוא שדוחף את העיצוב ללכוד כמה שיותר זמן.

### מעוצב כדי להחזיק אתכם

כמה מאפייני עיצוב נפוצים משרתים את אותה מטרה. גלילה אינסופית מסירה את נקודת העצירה הטבעית שסוף העמוד או העיתון נתנו פעם. הפעלה אוטומטית מתחילה את הסרטון הבא לפני שהחלטתם. התראות קוראות לכם לחזור. פיד מותאם אישית לומד מה מחזיק אתכם ומראה עוד ממנו. אף אחד מהם אינו מזיק כשלעצמו, ורבים נוחים; יחד הם הופכים את היציאה להחלטה שצריך לקבל באופן פעיל.

המבקרים, וביניהם עובדי טכנולוגיה לשעבר, טוענים שהעיצוב הזה מנצל את הפסיכולוגיה האנושית, פוגע בריכוז וברווחה ומתגמל זעם וסנסציה, שמחזיקים קשב היטב. אחרים עונים שהמשתמשים בוחרים במה לצפות, שהמחקר על הפגיעה ברווחה מעורב, ושאותם כלים מביאים גם חינוך וקשר. החוקרים ממשיכים להתווכח על גודל ההשפעות ועל מי הן חלות.

### תקציב הקשב שלכם

חשיבה בתקציב הופכת את הרעיון למוחשי. לתלמידה בדויה יש 180 דקות פנויות ביום לימודים: 90 באפליקציות וידאו, 45 עם חברים פנים אל פנים, 25 בקריאה ו־20 בספורט. אפליקציות הווידאו לוקחות 90 ÷ 180 = 0.5, כלומר מחצית מזמנה הפנוי. אם זו בעיה, זה שיקול שלה, אבל הכלכלה שסביבה בנויה להגדיל את החלק הזה. תשובה טובה בבחינה מסבירה למה הקשב מוגבל, מביאה את הרעיון של סיימון, מתארת את המעגל העסקי ואת מאפייני העיצוב ומציגה את שני צדי הוויכוח.

## תרגול: כלכלת הקשב

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. כל האנשים, האפליקציות והמספרים בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הסבירו במילים שלכם את הרעיון של הרברט סיימון ששפע של מידע יוצר עוני של קשב.** — כשיש יותר מידע ממה שמישהו יכול לקלוט, המגבלה כבר אינה המידע אלא הזמן והריכוז של האנשים; הקשב הופך למשאב המוגבל שהכול מתחרה עליו.
2. **איזה שלב במעגל חסר, ואיך הוא מחבר בין השלבים שסביבו?** — יותר הכנסה מפרסום: יותר זמן באפליקציה פירושו יותר פרסומות שנצפות, וההכנסה מממנת יותר נתונים ועיצוב.
3. **לאפליקציה בדויה יש 1,000,000 משתמשים ביום שנשארים 45 דקות כל אחד. כמה שעות קשב היא אוספת ביום?** — 1,000,000 × 45 = 45,000,000 דקות; 45,000,000 ÷ 60 = 750,000 שעות ביום.
4. **השלימו בטבלה את מאפיין העיצוב החסר והסבירו מה הוא עושה.** — הפעלה אוטומטית: הסרטון הבא מתחיל לבד, כך שלהמשיך לא דורש החלטה ולעצור כן.
5. **לפי התרשים, איזה חלק מהזמן הפנוי של התלמידה הבדויה הולך לאפליקציות וידאו? הראו את החישוב.** — 90 ÷ 180 = 0.5, כלומר מחצית מ־180 הדקות הפנויות שלה.
6. **תלמיד בדוי מוסיף 30 דקות ביום של סרטונים קצרים במשך שבוע. כמה זמן זה בשעות ובדקות?** — 30 × 7 = 210 דקות, כלומר 3 שעות ו־30 דקות.
7. **תלמידה כתבה: "כלכלת הקשב התחילה עם הסמארטפונים." תקנו את המשפט.** — התקשורת תמיד התחרתה על קשב, בעמודים ראשונים, ברייטינג ובשלטי חוצות, וסיימון תיאר את הבעיה ב־1971. מה שהסמארטפונים והפלטפורמות שינו הוא ההיקף, המדידה המדויקת ומספר המתחרים.
8. **האם צריך לחייב אפליקציות לכבות הפעלה אוטומטית וגלילה אינסופית למשתמשים מתחת לגיל 18? כתבו תשובה מאוזנת קצרה עם מסקנה.** — תשובה טובה שוקלת טיעון בעד (הגנה על הזמן, השינה והריכוז של משתמשים צעירים; העיצוב מעצב התנהגות) מול טיעון נגד (המשתמשים יכולים לבחור, העדויות לנזק שנויות במחלוקת, קשה לאכוף ותכונות מועילות נפגעות), ומסיימת בעמדה מנומקת, למשל ברירת מחדל מוגבלת שהמשתמש יכול לשנות.

## שאלות נפוצות

### מי המציא את המונח כלכלת הקשב?

לא אדם אחד. הרברט סיימון תיאר את הקשב כמשאב המוגבל ב־1971, ומאמצע שנות התשעים כותבים כמו מייקל גולדהאבר ותומס דבנפורט וג׳ון בק השתמשו במונח כלכלת הקשב והפיצו אותו.

### למה אפליקציות חינמיות רוצות את הקשב שלי?

כי רובן מרוויחות מפרסום, שמשלם לפי כמה פרסומות נצפות וכמה טוב הן מכוונות. ככל שאתם מבלים יותר זמן, אתם רואים יותר פרסומות והאפליקציה לומדת עליכם יותר.

### מהי מעורבות ברשתות?

מדד של כמה המשתמשים פעילים בפלטפורמה: זמן שהייה, לחיצות, לייקים, תגובות ושיתופים. פלטפורמות עוקבות אחריה מקרוב כי היא מניעה את הכנסות הפרסום, ופידים מעוצבים לעיתים קרובות כדי להגדיל אותה.

### האם כלכלת הקשב מזיקה?

זה שנוי במחלוקת. המבקרים קושרים אותה לפיזור קשב, לשינה גרועה ולהפצה של תוכן סנסציוני או כוזב; אחרים מצביעים על ממצאים מעורבים ועל תועלות אמיתיות. נראה שההשפעות שונות בין אנשים ובין שימושים.

### איך אפשר לנהל את הקשב שלי?

צעדים מעשיים כוללים כיבוי התראות לא חיוניות, הגדרת מגבלות זמן, כיבוי הפעלה אוטומטית והרחקת הטלפון בזמן לימודים ושינה. לשים לב איך העיצוב מושך אתכם חזרה הוא הצעד הראשון.
