# איך מוצאים מחיר וכמות של שיווי משקל?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [היצע וביקוש](https://www.lessons.co.il/he/היצע-וביקוש) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/היצע-וביקוש/איך-מוצאים-מחיר-וכמות-שיווי-משקל

מחיר שיווי משקל הוא המחיר שבו הכמות שהקונים רוצים שווה לכמות שהמוכרים מציעים. כדי למצוא אותו משווים את משוואת הביקוש למשוואת ההיצע ופותרים לפי המחיר, ואז מציבים את המחיר באחת המשוואות ומקבלים את כמות שיווי המשקל. בגרף זו הנקודה שבה שתי העקומות נחתכות.

## הסבר על הנושא

### מה הם מחיר וכמות של שיווי משקל

השוק נמצא בשיווי משקל כאשר במחיר הקיים הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת. המחיר הזה הוא מחיר שיווי המשקל, והכמות שנסחרת היא כמות שיווי המשקל. לא נשאר מלאי על המדף ואיש שמוכן לשלם את המחיר אינו יוצא בידיים ריקות, ולכן לאף אחד אין סיבה לשנות את המחיר. שיווי משקל הוא נקודת מנוחה, לא מצב קבוע: כשאחת העקומות זזה, השוק עובר לשיווי משקל חדש.

אף אחד אינו קובע אותו. כל קונה וכל מוכר מסתכלים רק על המחיר ועל התוכניות שלהם, והמחיר זז עד שהתוכניות מתאימות זו לזו. אלפרד מרשל השווה את שני צדי השוק לשני להבים של מספריים (1890): לשאול אם הביקוש או ההיצע קובע את המחיר זה כמו לשאול איזה להב חותך את הנייר.

### מציאת שיווי המשקל מהמשוואות, צעד אחר צעד

ניקח את השוק השבועי של כיסויי טלפון בעיר, עם ביקוש Q_(d) = 100 - 2P והיצע Q_(s) = 3P - 20 (דוגמה שנבנתה לעמוד הזה). שלב 1: משווים את המשוואות, כי בשיווי משקל שתי הכמויות שוות.

100 - 2P = 3P - 20 ⇒ 120 = 5P ⇒ P = 24

שלב 2: מציבים P = 24 במשוואת הביקוש: Q_(d) = 100 - 48 = 52. שלב 3, הבדיקה שרוב התלמידים מדלגים עליה: מציבים גם במשוואת ההיצע, Q_(s) = 72 - 20 = 52. שיווי המשקל הוא 52 כיסויים בשבוע במחיר 24 ₪. בגרף, כשהמחיר על הציר האנכי, זו הנקודה E שבה D ו־S נחתכות.

### עודף היצע ועודף ביקוש: מה דוחף את המחיר

נניח שהחנויות גובות 30 ₪. הקונים רוצים 100 - 60 = 40 כיסויים, והמוכרים מציעים 90 - 20 = 70. הפער, 30 כיסויים, הוא עודף היצע. מלאי לא מכור מצטבר, והמוכרים מורידים מחירים כדי להיפטר ממנו.

עכשיו נניח שהמחיר הוא 16 ₪. הקונים רוצים 68, והמוכרים מציעים רק 28: עודף ביקוש של 40. נוצרים תורים, המלאי אוזל, והמוכרים מבינים שהם יכולים לגבות יותר. בשני המקרים המחיר נדחף לכיוון 24 ₪, ורק שם הדחיפה נעצרת. בתיאור הפשוט ביותר של התאמת השוק, ככל שהפער גדול יותר הדחיפה חזקה יותר.

### מה המודל מניח, והטעויות הנפוצות

המודל מניח קונים ומוכרים רבים, מחיר שחופשי לזוז וזמן להסתגל. כשהמחיר אינו יכול לזוז, כי חוק קובע אותו או כי מוכר מקבע אותו, עודף ביקוש או עודף היצע יכולים להימשך שנים. שיווי משקל גם אינו מחיר הוגן או טוב; זה פשוט המחיר שבו התוכניות מתאימות.

שלוש טעויות עולות בנקודות. לומר שעודף ביקוש פירושו שיוצר מעט מדי, כשפירושו שהמחיר נמוך ממחיר שיווי המשקל. למצוא את P ולעצור בלי Q. ולקרוא את הכמות מהציר הלא נכון: הכמות נמצאת על הציר האופקי. כשהנתונים בטבלה, מחפשים את השורה שבה שתי הכמויות שוות; אם אין שורה כזאת, שיווי המשקל נמצא בין שתי השורות שבהן עודף ביקוש הופך לעודף היצע.

## תרגול: מציאת מחיר וכמות של שיווי משקל

לתלמידי כיתה י״א שלומדים כלכלה. היעזרו במשוואות ובתרשימים שבדף, הראו כל שלב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הגדירו במשפט אחד מהו מחיר שיווי משקל.** — המחיר שבו הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת, כך שאין עודף היצע ואין עודף ביקוש.
2. **הביקוש הוא Q_(d) = 100 - 2P וההיצע הוא Q_(s) = 3P - 20. מלאו את שלוש המשבצות הריקות בטבלה.** — במחיר 16 ₪ הכמות המוצעת היא 48 - 20 = 28. במחיר 24 ₪ הכמות המבוקשת היא 100 - 48 = 52. במחיר 30 ₪ הכמות המבוקשת היא 100 - 60 = 40.
3. **התרשים מציג את אותו שוק. מצאו מהמשוואות את המחיר ואת הכמות בנקודת החיתוך E, וכתבו איך קוראים לנקודה.** — 100 - 2P = 3P - 20, ולכן 5P = 120 ו־P = 24; Q = 100 - 48 = 52. זו נקודת שיווי המשקל: 52 כיסויים בשבוע במחיר 24 ₪.
4. **באותו שוק המחיר הוא 16 ₪. חשבו את הכמות המבוקשת ואת הכמות המוצעת. איך נקרא הפער, ומה גודלו?** — Q_(d) = 100 - 32 = 68, Q_(s) = 48 - 20 = 28. עודף ביקוש של 68 - 28 = 40 כיסויים.
5. **באותו שוק המחיר הוא 30 ₪. לאיזה כיוון ינוע המחיר, ומדוע?** — כלפי מטה. במחיר 30 ₪ הקונים רוצים 40 והמוכרים מציעים 70, עודף היצע של 30. מוכרים שנשאר להם מלאי מורידים מחירים, והמחיר יורד לכיוון 24 ₪.
6. **בשוק אחר Q_(d) = 80 - 4P ו־Q_(s) = 2P + 20. מצאו את מחיר שיווי המשקל ואת הכמות, ובדקו את התשובה בשתי המשוואות.** — 80 - 4P = 2P + 20, ולכן 6P = 60 ו־P = 10. Q_(d) = 80 - 40 = 40 ו־Q_(s) = 20 + 20 = 40: שיווי המשקל הוא 40 יחידות במחיר 10 ₪.
7. **הכרטיסים להופעה מבוקשת אוזלים בתוך דקות ונמכרים מחדש במחיר גבוה בהרבה. חבר אומר: "פשוט לא הדפיסו מספיק כרטיסים". כתבו פסקה קצרה שעונה לו בשפת הביקוש וההיצע.** — תשובה טובה מסבירה שעודף הביקוש מלמד שמחיר הכרטיס נקבע מתחת למחיר שיווי המשקל: במחיר הזה הכמות המבוקשת גבוהה בהרבה מהכמות המוצעת, שהיא קבועה. מחיר המכירה החוזרת מראה מה היה מחיר שיווי המשקל. עוד כרטיסים היו עוזרים רק אילו היו באולם עוד מושבים; אחרת רק מחיר גבוה יותר סוגר את הפער.

## שאלות נפוצות

### מה הנוסחה למחיר שיווי משקל?

אין נוסחה אחת; משווים את משוואת הביקוש למשוואת ההיצע ופותרים. לקווים ישרים Q_(d) = a - bP ו־Q_(s) = c + dP מתקבל P = (a - c)/(b + d), ואת הכמות מקבלים מאחת המשוואות.

### מה קורה כשהמחיר גבוה ממחיר שיווי המשקל?

הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת, ולכן יש עודף היצע. למוכרים נשאר מלאי שלא נמכר, ובדרך כלל הם מורידים מחירים עד שהעודף נעלם.

### מה קורה כשהמחיר נמוך ממחיר שיווי המשקל?

הכמות המבוקשת גדולה מהכמות המוצעת, ולכן יש עודף ביקוש. קונים עומדים בתור או נשארים בלי המוצר, והמוכרים יכולים להעלות מחירים עד שהעודף נעלם.

### האם שוק תמיד מגיע לשיווי משקל?

לא תמיד ולא מיד. המודל מניח שהמחיר חופשי לזוז ושיש זמן להסתגל. מחיר שנקבע בחוק, זמן ייצור ארוך או מוכרים שמקבעים מחירים יכולים להשאיר שוק מחוץ לשיווי משקל זמן רב.

### למה כדאי לבדוק את הכמות בשתי המשוואות?

כי טעות באלגברה מתגלה מיד: אם שתי המשוואות נותנות כמויות שונות, המחיר שמצאתם שגוי. הבדיקה לוקחת שניות ותופסת את הטעות הנפוצה ביותר בבחינות.
