# מה הייתה מדיניות כור ההיתוך בישראל?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: החברה הישראלית](https://www.lessons.co.il/he/החברה-הישראלית) · כיתה י״ב · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/החברה-הישראלית/מה-הייתה-מדיניות-כור-ההיתוך-בישראל

מדיניות כור ההיתוך הייתה השאיפה בשנותיה הראשונות של ישראל להתיך עולים מעשרות ארצות לעם ישראלי חדש אחד, ששפתו עברית ושהמודל שלו הוא הצבר יליד הארץ. בית הספר, הצבא ולימוד העברית היו הכלים המרכזיים שלה. המבקרים טענו מאוחר יותר שהיא דרשה מהעולים לוותר על תרבותם, והמדיניות עברה בהדרגה לפלורליזם.

## הסבר על הנושא

### המטרה: ישראלי חדש אחד

בין מאי 1948 לסוף 1951 הגיעו לישראל כ־684,000 עולים, והאוכלוסייה היהודית, שמנתה כ־650,000 נפש, כמעט הוכפלה. הם באו מאירופה שאחרי השואה, ומעיראק, מתימן, ממרוקו ומארצות אחרות באסיה ובצפון אפריקה. ראש הממשלה דוד בן־גוריון קרא למיזוג גלויות: העולים וילדיהם היו אמורים להפוך לעם אחד, הדובר עברית ושותף לתרבות ישראלית אחת. הסוציולוגים קוראים לשאיפה הזאת מדיניות כור ההיתוך, על שם דימוי שנולד בהגירה לארצות הברית.

המודל היה הצבר, הישראלי יליד הארץ. בנאום בפני מפקדי הגדנ״ע בנובמבר 1951 ציין בן־גוריון את חינוך החובה ככור ההיתוך המרכזי לילדים, ואת הגדנ״ע והצבא לבני הנוער. חוק חינוך ממלכתי משנת 1953, לימוד העברית למבוגרים והשירות בצבא שירתו את אותה מטרה. הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: כור ההיתוך לא היה רק סיסמה. הוא נבנה לתוך מוסדות שהגיעו כמעט לכל משפחת עולים.

### מודל הקליטה של אייזנשטדט

הסוציולוג שמואל נח אייזנשטדט חקר את התהליך בספרו על קליטת העולים (1954). בהסבר הפונקציונליסטי שלו, קליטה היא התהליך שבו העולים מאמצים את התפקידים, הנורמות והערכים של החברה הקולטת, ושבאמצעותו החברה שומרת על יציבותה. הצלחה פירושה שהעולים נכנסים למוסדות של החברה הקולטת, כמו העבודה, בית הספר והצבא, ואינם נשארים בנפרד. ב־1968 תיארה הסוציולוגית רבקה בר־יוסף את דרכו של העולה באותה מסגרת כדה־סוציאליזציה, אובדן התפקידים הישנים, ואחריה רה־סוציאליזציה לתפקידים חדשים.

במודל הזה החברה הקולטת היא אמת המידה, והעולה הוא מי שמשתנה. זה הפך אותו לברור ולניתן לבדיקה, וגם חשף אותו לביקורת שבאה אחר כך.

### המבקרים, והמגינים

משנות השבעים ערערו סוציולוגים ביקורתיים על המודל. סמי סמוחה, בספרו על פלורליזם וקונפליקט בישראל (1978), ודבורה ברנשטיין, במאמר משנת 1980, טענו שהאסכולה של אייזנשטדט יצאה מהאידאולוגיה של המדינה עצמה והתעלמה מכוח כלכלי ופוליטי. המבקרים הצביעו על כך שעולים רבים מאסיה ומצפון אפריקה נשלחו למעברות ולעיירות פיתוח חדשות והתבקשו להשאיר את מסורותיהם מאחור, וקשרו זאת לפערים שנמשכו עשרות שנים. המגינים על המדיניות משיבים שמדינה צעירה וענייה קלטה בתוך שנים ספורות מספר עצום של אנשים, נתנה להם שפה משותפת אחת ויצרה מקומות מפגש, כמו הצבא ובית הספר, שבהם נפגשו יהודים מכל הארצות, ובמידה הולכת וגדלה גם נישאו זה לזה. תשובה חזקה מציגה את שני התיאורים ואת הראיות שכל אחד נשען עליהן.

### מכור ההיתוך לפלורליזם

בשנות התשעים השתנתה הגישה. כ־185,000 עולים הגיעו מברית המועצות ב־1990 לבדה, ויותר מ־800,000 בעשור כולו. רובם נקלטו בקליטה ישירה: במקום להיות מופנים למרכזי קליטה, הם קיבלו סל קליטה כספי ובחרו בעצמם היכן לגור ולעבוד. רבים שמרו על השפה הרוסית, על עיתונים ותיאטראות ברוסית, והקימו מפלגות משלהם, ובמקביל למדו עברית. עולי אתיופיה, שכ־14,000 מהם הוטסו לישראל במבצע שלמה במאי 1991, הופנו ברובם למרכזי קליטה. הסוציולוגים מתארים את השינוי כמעבר לפלורליזם: קבוצות שומרות על תרבותן ובאותו זמן משתתפות בחברה משותפת.

## תרגול: מדיניות כור ההיתוך בישראל

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מלאו את השלב החסר: מה היו הכלים המרכזיים של כור ההיתוך?** — בית הספר, הצבא והעברית: חינוך ממלכתי חובה, שירות בצבא (והגדנ״ע לבני הנוער) ולימוד העברית.
2. **איזה אירוע מתאים לסימן השאלה בציר הזמן? בחרו מתוך: הספר של אייזנשטדט, חוק חינוך ממלכתי, מבצע שלמה.** — הספר של אייזנשטדט על קליטת העולים, שיצא לאור ב־1954.
3. **בין 1948 ל־1951 הגיעו כ־684,000 עולים, כשבישראל חיו כ־650,000 יהודים. כמה יהודים היו בערך אחרי הגל, אילו איש לא עזב? מדוע אומרים ההיסטוריונים שהאוכלוסייה כמעט הוכפלה?** — 650,000 + 684,000 = 1,334,000, כ־1.33 מיליון. מכיוון ש־684,000 ÷ 650,000 ≈ 1.05, העולים היו כמעט כמספר התושבים שכבר היו בארץ, ולכן האוכלוסייה היהודית כמעט הוכפלה.
4. **קראו את הטבלה. איזה גל הביא יותר עולים? מדוע הייתה המדיניות כלפי הגל השני שונה?** — הגל מברית המועצות לשעבר, כ־823,500 בשנים 1990 עד 1999, לעומת כ־684,000 בשנים 1948 עד 1951. בשנות התשעים כבר עברה ישראל לפלורליזם ולקליטה ישירה: העולים קיבלו סל קליטה, בחרו היכן לגור ויכלו לשמור על שפתם ועל תרבותם.
5. **כור היתוך או פלורליזם? (א) בישראל מודפס עיתון ברוסית; (ב) ילדי עולים מתבקשים לדבר רק עברית, גם בבית; (ג) שירים של משפחה תימנית נלמדים בטקס בית ספרי כחלק מהתרבות הישראלית.** — (א) פלורליזם; (ב) כור היתוך; (ג) פלורליזם, כי תרבות הקבוצה נשמרת ומשותפת ואינה מושארת מאחור.
6. **קראו את הקטע: "המדינה נתנה למאות אלפי עולים בית, שפה וצבא שבו כולם שירתו יחד." האם זו ביקורת על כור ההיתוך או הגנה עליו? מה היה עונה מבקר?** — זו הגנה. מבקר היה עונה שאותה מדיניות דרשה מעולים רבים, בעיקר מאסיה ומצפון אפריקה, לוותר על מסורותיהם, שלחה רבים למעברות ולעיירות פיתוח, ושהפערים שנוצרו נמשכו עשרות שנים.
7. **כתבו פסקה קצרה המשווה בין כור ההיתוך לפלורליזם, ושלבו את אייזנשטדט ואחד ממבקריו.** — תשובה טובה מגדירה את שני המודלים, מסבירה שבעיני אייזנשטדט (1954) קליטה פירושה שהעולים מאמצים את התפקידים והערכים של החברה הקולטת, ושמבקרים כמו סמוחה (1978) או ברנשטיין (1980) טענו שהמודל שיקף את האידאולוגיה של המדינה והתעלם מכוח ומאי שוויון. היא מסתיימת בתיאור המעבר לפלורליזם, למשל הקליטה הישירה בשנות התשעים.

## שאלות נפוצות

### מי טבע את המושג כור היתוך?

הדימוי בא מההגירה לארצות הברית, והתפרסם בזכות מחזה של הסופר ישראל זנגוויל שנקרא בשם הזה (1908). בישראל השתמש בן־גוריון במונח מיזוג גלויות.

### האם מדיניות כור ההיתוך הצליחה?

הסוציולוגים חלוקים. התומכים מצביעים על שפה עברית משותפת, על הצבא כמקום מפגש ועל נישואים הולכים ומתרבים בין יהודים ממוצא שונה. המבקרים מצביעים על המחיר ששילמו עולים שהתבקשו לוותר על תרבותם, ועל פערים מתמשכים.

### מהי קליטה ישירה?

מדיניות שמשמשת בעיקר מאז תחילת שנות התשעים: במקום לגור במרכז קליטה, העולים מקבלים סל קליטה כספי לחודשים הראשונים, מסדרים בעצמם דיור ועבודה וגרים היכן שהם בוחרים.

### מה ההבדל בין התבוללות לפלורליזם?

בהתבוללות מוותרים המהגרים על תרבותם ומאמצים את תרבות הרוב. בפלורליזם הם שומרים על תרבותם, כמו השפה והמנהגים, ובאותו זמן משתתפים במוסדות המשותפים, כמו בית הספר, העבודה והחוק.

### איך עונים על שאלה על כור ההיתוך בבגרות?

מגדירים את המדיניות ואת כליה, מציגים את מודל הקליטה של אייזנשטדט, מביאים ביקורת אחת והגנה אחת במונחים שלהן, ומסבירים את המעבר לפלורליזם בדוגמה כמו העלייה מברית המועצות לשעבר.
