- מחשבת ישראל: ההוגים הקלאסיים
מהו הנס הנסתר לפי הרמב״ן?
לפי הרמב״ן הנס הנסתר הוא נס שאינו משנה את הטבע לעין: גשם שיורד בעתו למי שעובד את האל, הצלחה למי שמקיים מצוות. הניסים הגלויים של יציאת מצרים נועדו להביא את האדם להכיר בנסתרים: "ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה" (רמב״ן, שמות יג, טז).
הסבר על הנושא
שני סוגי נסים
הרמב״ן, רבי משה בן נחמן (1194 – בערך 1270), רב, רופא, מקובל ופרשן מגירונה שבקטלוניה, מבחין בין שני סוגי נסים. נס גלוי משנה את הטבע לעיני כול: עשר המכות, קריעת ים סוף, המן. בלשונו אלה "שהם מופתים משנים הטבע בפירסום" (רמב״ן, בראשית יז, א). נס נסתר אינו שובר שום חוק נראה, ובכל זאת הוא נס: "כי אין מן הטבע שיבואו הגשמים בעתם בעבדנו האלהים" (שם).
לכן הנס הנסתר אינו אירוע נדיר. אלה הברכות והקללות של התורה (ויקרא כו, דברים כח), שנאמרו לעם כולו וגם ליחיד. הטעות הנפוצה היא לחשוב שנס נסתר הוא נס קטן שאיש לא שם לב אליו. אצל הרמב״ן זהו מהלך החיים הרגיל עצמו, המונהג בגזרת האל.
בשביל מה נחוצים הניסים הגדולים
בפירושו לשמות יג, טז, הפסוק שמסתיים "כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה׳ מִמִּצְרָיִם", מסביר הרמב״ן שכבר מימי אנוש השתבשו הדעות: יש "כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון", יש המכחישים שהאל יודע את הפרטים, ויש המודים בידיעה ומכחישים בהשגחה. מופת אחד בפרסום עונה על כולם: "כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו ויודע ומשגיח ויכול". ואם נביא חזה אותו מראש, הוא מוכיח גם את אמיתות הנבואה.
אבל "ובעבור כי הקב״ה לא יעשה אות ומופת בכל דור". לכן ציוותה התורה מצוות של זיכרון: תפילין, מזוזה, פסח, סוכה ואמירת יציאת מצרים בבוקר ובערב. "כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה", כותב הרמב״ן, כבר הודה בחידוש העולם, בידיעת הבורא ובהשגחתו.
הכול נסים
מכאן המשפט המרכזי: "ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה". אין לאדם חלק בתורת משה, כותב הרמב״ן, עד שיאמין שכל מה שקורה לו נסים, "שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין ברבים בין ביחיד".
אין פירוש הדבר שהעולם נראה מופלא. הנסים הנסתרים קורים בעוד "שעולם כמנהגו נוהג עמהם" (רמב״ן, ויקרא כו, יא), והם מתפרסמים רק כשהם חוזרים תמיד על ארץ ועם שלמים. באותו מקום הוא גם כותב "כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים". חוקרים חלוקים עד היום עד כמה התכוון שאין טבע כלל, ויש הסבורים שהכיר בסדר טבעי.
הרמב״ן מול הרמב״ם
הרמב״ם (1138–1204) הסביר נסים אחרת. בפירושו למשנה (אבות ה, ו) כתב שהאל "בתחלת עשיית הדברים שם בטבע שיעשה בהם כל מה שיעשה", וכך למשל ביום השני "הושם בטבע שיחלק ים סוף למשה". על ימות המשיח כתב "עולם כמנהגו נוהג" (הלכות מלכים יב, א), ובמורה נבוכים (ג, יח) קבע שההשגחה על האדם גדלה כפי שכלו: "ההשגחה נמשכת אחר השכל".
שניהם מאמינים בבריאה ובהשגחה. ההבדל הוא בדרך: אצל הרמב״ם האל פועל דרך טבע שברא, ואצל הרמב״ן גזרת האל עומדת תמיד מאחורי הטבע. קורא דתי ימצא אצל הרמב״ן דרך לראות את האל ביום־יום; קורא חילוני יראה בה פרשנות לאירועים, שהתצפית אינה יכולה להוכיח או להפריך, וזה בדיוק פירוש המילה נסתר.
תרגול: הנס הנסתר לפי הרמב״ן
לתלמידי כיתה י״א שלומדים מחשבת ישראל. קראו את הציטוטים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
מי היה הרמב״ן, ומה היו עיסוקיו?
השלימו בטבלה את עמודת הנס הנסתר.
"כי אין מן הטבע שיבואו הגשמים בעתם בעבדנו האלהים" (רמב״ן, בראשית יז, א). מדוע גשם בעתו הוא נס לפי הרמב״ן?
"כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו ויודע ומשגיח ויכול" (רמב״ן, שמות יג, טז). אילו שלוש דעות מוטעות מפריך המופת לפי הרמב״ן?
"ובעבור כי הקב״ה לא יעשה אות ומופת בכל דור". מה בא בשלב 2, בין ניסי מצרים ובין ההודאה בנסים הנסתרים?
"אם יעשה המצות יצליחנו שכרו ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו" (שם). איך מתאר המשפט את הנס הנסתר בחיי היחיד?
הרמב״ם כותב שהאל "בתחלת עשיית הדברים שם בטבע שיעשה בהם כל מה שיעשה" (פירוש המשנה, אבות ה, ו). במה שונה גישתו מגישת הרמב״ן?
כתבו פסקה: האם אפשר לראות את חיי היום־יום כנסים נסתרים? הציגו את עמדת הרמב״ן עם ציטוט מן הדף, עמדה אחרת, והכריעו בנימוק.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין נס גלוי לנס נסתר?
נס גלוי משנה את הטבע לעיני כול, כמו קריעת ים סוף. נס נסתר אינו משנה את הטבע הנראה, כמו גשם בעתו למי שעובד את האל. לפי הרמב״ן שניהם מעשי האל, והנסתר הוא יסוד התורה כולה.
האם הרמב״ן האמין שיש טבע?
הרמב״ן כותב שבנסים הנסתרים העולם נוהג כמנהגו ושהתורה אינה סומכת את דיניה על הנסים. חוקרים חלוקים עד כמה התכוון שאין טבע כלל, ויש הסבורים שהכיר בסדר טבעי שגזרת האל עומדת מאחוריו.
האם הרמב״ן התנגד לרפואה?
בפירושו לויקרא כו, יא תיאר מצב אידיאלי שבו העם כולו צדיק ואינו נזקק לרופאים, אבל באותו מקום כתב שהתורה נתנה רשות לרופא לרפאות ושאין דיניה סומכים על נסים. זו תפיסה עיונית, לא הוראה מעשית.
מה הקשר בין המזוזה לנסים?
לפי הרמב״ן האל אינו עושה מופת בכל דור, ולכן התורה ציוותה על מצוות שמזכירות את יציאת מצרים. מי שקובע מזוזה ומתכוון לעניינה כבר הודה בבריאה, בידיעת האל ובהשגחתו.
במה חלוק הרמב״ן על הרמב״ם בעניין הנסים?
הרמב״ם כתב שהנסים הוטבעו בטבע כבר בששת ימי בראשית ושהעולם נוהג כמנהגו. הרמב״ן ראה בכל מה שקורה, גם בטבעי לכאורה, נס נסתר שבא מגזרת האל. שניהם מאמינים בהשגחה ונחלקו בדרכה.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.