# מהם חוקי ההגירה של רוונשטיין?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: הגירה ופליטים בעולם](https://www.lessons.co.il/he/הגירה-בעולם) · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/הגירה-בעולם/מהם-חוקי-ההגירה-של-רוונשטיין

חוקי ההגירה של רוונשטיין הם הכללות שהגיאוגרף ארנסט גאורג רוונשטיין הסיק ממפקד האוכלוסין הבריטי של 1881 ופרסם ב־1885 וב־1889. הידועים שבהם: רוב המהגרים עוברים מרחק קצר, ההגירה מתקדמת בשלבים, מי שנודד רחוק מגיע לערים גדולות, לכל זרם יש זרם נגדי, בני הכפר נודדים יותר מבני העיר, והמניע העיקרי כלכלי.

## הסבר על הנושא

### מאין באו החוקים

ארנסט גאורג רוונשטיין (1834 עד 1913) היה גיאוגרף וקרטוגרף יליד גרמניה שעבד בלונדון. מפקד האוכלוסין הבריטי של 1881 רשם היכן נולד כל אדם והיכן הוא גר, ורוונשטיין השווה בין השניים מחוז אחר מחוז. ב־1885 הציג את הדפוסים שמצא במאמר בשם "חוקי ההגירה", שהוקרא בפני החברה הסטטיסטית בלונדון, וב־1889 בחן אותם בנתונים מיותר מעשרים מדינות. אלה חוקי ההגירה של רוונשטיין, הניסיון הראשון להסביר מי עובר, לאיזה מרחק ולמה.

טעות נפוצה היא לראות בהם חוקים במובן של הפיזיקה. הם הכללות, נטיות שנראות בכמות גדולה של נתונים, וכבר ב־1885 טענו חלק מחברי החברה שאי אפשר לבדוק אותם כפי שנוסחו.

### מרחק ושלבים

החוק הראשון הוא החזק ביותר: רוב המהגרים עוברים מרחק קצר, ומספר המהגרים יורד ככל שהמרחק גדל, דפוס שגיאוגרפים קוראים לו היום דעיכה עם המרחק. הסיבות פשוטות: מעבר רחוק עולה יותר, אנשים יודעים פחות על מקומות רחוקים, ויש להם שם פחות קרובים וחברים שיעזרו להם להתבסס. המעטים שנודדים רחוק נוטים להגיע למרכזים גדולים של מסחר ותעשייה, בימיו של רוונשטיין לונדון, מנצ׳סטר או ליברפול.

החוק השני הוא הגירה בשלבים: אנשים עולים בסולם היישובים בהדרגה, מכפר לעיירה ומעיירה לעיר. רוונשטיין תיאר גם קליטה: כשאנשי העיירה עוברים לעיר, אנשים מן הכפרים שמסביב נכנסים לעיירה במקומם. התנועה היא גל שעובר בארץ, ולא קפיצה אחת של אדם אחד.

### זרם נגדי, מי עובר ולמה

לכל זרם יש זרם נגדי: חלק מן האנשים חוזרים, או עוברים בכיוון ההפוך, ולכן הרווח נטו של עיר קטן מן הזרם הנכנס אליה. בני הכפר נודדים יותר מבני העיר; רוב המהגרים הם צעירים בוגרים ולא משפחות; וערים גדולות גדלות יותר מהגירה מאשר מלידות. בבריטניה של שנות השמונים של המאה התשע עשרה נשים עברו לעתים קרובות יותר למרחק קצר, רבות מהן לעבודה במשק בית, וגברים עשו יותר מן המעברים הרחוקים. מעל הכול המניע כלכלי: עבודה ושכר טוב יותר. רוונשטיין הוסיף שההגירה גדלה ככל שהתעשייה, המסחר והתחבורה גדלים.

### האם החוקים נכונים היום?

חלקם כן. רוב המעברים עדיין קצרים, וזרם הפליטים הגדול בעולם, מוונצואלה, מגיע בעיקר לקולומביה השכנה. ערים גדולות עדיין מושכות מהגרים מרחוק. אחרים מחזיקים פחות. ההגירה בשלבים לא אוששה, בין השאר משום שמפקד שרושם רק מקום לידה ומקום מגורים מחמיץ את התחנות שבדרך. אנשים רבים עוברים בגלל ביטחון, משפחה או לימודים ולא רק בשביל כסף, והגירה כפויה, גבולות ואשרות כמעט אינם מופיעים בחוקים. גם דפוס המגדר השתנה: היום נשים רבות מהגרות רחוק לבדן, למשל כאחיות וכמטפלות.

בבגרות, נסחו חוק, יישמו אותו על מקרה אמיתי ואמרו היכן הוא נכשל. אוורט לי בנה את מודל גורמי הדחייה והמשיכה שלו (1966) על עבודתו של רוונשטיין.

## תרגול: חוקי ההגירה של רוונשטיין

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים גיאוגרפיה. העקומה והנתונים על העיר הם מודלים שנכתבו לדף הזה. היעזרו בתרשימים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את שני החוקים החסרים ברשימה.** — חוק 1: רוב המהגרים עוברים מרחק קצר. חוק 4: לכל זרם הגירה יש זרם נגדי.
2. **במודל, מספר המהגרים נחצה בכל 30 ק״מ, החל מ־80. כמה מהגרים באים ממרחק 30 ק״מ, וכמה ממרחק 90 ק״מ? איזה חוק מראה העקומה?** — ממרחק 30 ק״מ: 80 ÷ 2 = 40. ממרחק 90 ק״מ: 80 ÷ 2 ÷ 2 ÷ 2 = 10. העקומה מראה את החוק הראשון, דעיכה עם המרחק: רוב המהגרים עוברים מרחק קצר.
3. **השלימו את השלב החסר בהגירה בשלבים והסבירו במשפט אחד מהי קליטה.** — עיר. קליטה: כשאנשי העיירה עוברים לעיר, אנשים מן הכפרים שמסביב נכנסים לעיירה ותופסים את מקומם.
4. **בדוגמה, 12,000 איש עברו מכפרים לעיר ו־3,000 חזרו. מה הרווח נטו של העיר, ומה גודל הזרם הנגדי באחוזים מן הזרם העיקרי?** — רווח נטו: 12,000 - 3,000 = 9,000. זרם נגדי: 3,000 ÷ 12,000 × 100 = 25 אחוזים מן הזרם העיקרי.
5. **לאיזה חוק מתאים כל מקרה? (א) צעיר מכפר בגליל עובר לחיפה לעבודה, ואחרי עשר שנים לתל אביב. (ב) רוב המהגרים שנכנסים לבירה של מדינה באים ממחוזות קרובים.** — (א) הגירה בשלבים, וגם המניע הכלכלי: מכפר לעיר ואחר כך למרכז הגדול ביותר. (ב) רוב המהגרים עוברים מרחק קצר (דעיכה עם המרחק).
6. **תנו שתי סיבות לכך שחוקי רוונשטיין מתאימים לבריטניה של שנות השמונים של המאה התשע עשרה יותר מאשר לעולם של היום.** — שתיים מאלה: הם נשענים על מפקד בריטי של מדינה שעברה תיעוש; הם כמעט אינם עוסקים בהגירה כפויה, בגבולות ובאשרות; דפוס המגדר השתנה, ונשים רבות מהגרות רחוק לבדן; אנשים היום עוברים גם בגלל ביטחון, לימודים או משפחה, ולא רק בשביל עבודה.

## שאלות נפוצות

### כמה חוקי הגירה ניסח רוונשטיין?

אין מספר קבוע אחד. ספרי לימוד מונים בין שבעה לאחד עשר, כי רוונשטיין הציג אותם בשני מאמרים, ב־1885 וב־1889, בלי רשימה ממוספרת משלו. העיקריים הם מרחק קצר, שלבים, זרם נגדי, נדידה רבה יותר של בני הכפר והמניע הכלכלי.

### מהי הגירה בשלבים?

הגירה בשלבים היא מעבר הדרגתי בסולם היישובים, למשל מכפר לעיירה סמוכה ואחר כך לעיר גדולה, במקום מעבר ארוך אחד. זה אחד מחוקי רוונשטיין, אף שהתברר שקשה לאשש אותו בנתוני מפקד.

### מהי דעיכה עם המרחק בהגירה?

דעיכה עם המרחק היא הדפוס שבו מספר המהגרים יורד ככל שהמרחק בין שני מקומות גדל. מעבר רחוק עולה יותר, אנשים יודעים פחות על מקומות רחוקים ויש להם שם פחות קשרים, ולכן רוב המעברים קצרים.

### במה רוונשטיין שונה ממודל הדחייה והמשיכה של לי?

רוונשטיין תיאר דפוסים בנתונים: מי עובר, לאיזה מרחק ולאיזה כיוון. אוורט לי ב־1966 בנה על עבודתו והסביר את ההחלטה לעבור בעזרת גורמי דחייה, גורמי משיכה, מכשולים מתערבים וגורמים אישיים.

### האם לחוקי רוונשטיין יש ערך היום?

כן, כנקודת פתיחה. דעיכה עם המרחק, זרם נגדי והמשיכה של ערים גדולות עדיין נראים בנתונים. אבל החוקים באים מבריטניה של שנות השמונים של המאה התשע עשרה ומחמיצים הגירה כפויה, גבולות ודפוסי מגדר של היום, ולכן תשובה טובה בוחנת אותם מול מקרה אמיתי.
