# מהם שבעת הבניינים בעברית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תחביר וצורות לבגרות](https://www.lessons.co.il/he/דקדוק-עברי) · כיתה י׳ · 2026-11-07 · https://www.lessons.co.il/he/דקדוק-עברי/מהם-שבעת-הבניינים-בעברית

שבעת הבניינים בעברית הם פָּעַל (קַל), נִפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל והִתְפַּעֵל. בניין הוא תבנית שבה יוצקים שורש כדי לקבל פועל, ואותו שורש בבניינים שונים נותן פעלים שונים: כָּתַב, נִכְתַּב, הִכְתִּיב, הִתְכַּתֵּב. שלושה בניינים פעילים, לשלושה מהם יש בניין סביל, והתפעל מציין פעולה חוזרת או הדדית.

## הסבר על הנושא

### מהו בניין, ולמה יש שבעה

בניין הוא תבנית קבועה של אותיות ותנועות שבה יוצקים את השורש כדי ליצור פועל. השורש נותן את התוכן, והבניין נותן את אופן הפעולה. השורש כ־ת־ב, למשל, מופיע בכל שבעת הבניינים: כָּתַב (פָּעַל), נִכְתַּב (נִפְעַל), כִּתֵּב (פִּעֵל, כמו בצירוף כִּתֵּב אותי במייל), כֻּתַּב (פֻּעַל), הִכְתִּיב (הִפְעִיל), הֻכְתַּב (הֻפְעַל) והִתְכַּתֵּב (הִתְפַּעֵל).

את שמות הבניינים קובעים לפי השורש פ־ע־ל: כל בניין נקרא על שם הצורה שהשורש הזה מקבל בו בעבר, בגוף שלישי יחיד. לכן קל לזכור את התבנית: פִּעֵל הוא הבניין שבו נאמר דִּבֵּר וסִדֵּר, והִפְעִיל הוא הבניין של הִזְמִין והִדְלִיק. בניין פָּעַל נקרא גם קַל, כי אין בו תוספות לשורש.

### פעיל, סביל וחוזר

שלושה בניינים הם פעילים: הנושא עושה את הפעולה. לכל אחד מהם יש בן זוג סביל, שבו הנושא מקבל את הפעולה: פָּעַל ונִפְעַל (בָּדַק ונִבְדַּק), פִּעֵל ופֻּעַל (סִדֵּר וסֻדַּר), הִפְעִיל והֻפְעַל (הִזְמִין והֻזְמַן). כשהופכים משפט פעיל לסביל, המושא הופך לנושא והפועל עובר לבן הזוג הסביל: הַמּוֹרֶה בָּדַק אֶת הַמִּבְחָנִים, הַמִּבְחָנִים נִבְדְּקוּ.

הבניין השביעי, הִתְפַּעֵל, אינו סביל של אף בניין. הוא מציין פעולה שהעושה עושה בעצמו (פעולה חוזרת): הִתְלַבֵּשׁ הוא הִלְבִּישׁ את עצמו, או פעולה שכמה אנשים עושים זה לזה (פעולה הדדית): הִתְכַּתְּבוּ הם כתבו זה לזה. יש גם פעלים בהתפעל שאין בהם לא חזרה ולא הדדיות, כמו הִתְפַּלֵּא והִתְרַגֵּשׁ, והם מתארים מצב רגשי שמתהווה.

### איך מזהים את הבניין של פועל

את הבניין מזהים לפי הסימנים שהוא מוסיף לשורש. בעבר, נ׳ בראש המילה מסמנת נִפְעַל (נִשְׁבַּר), דגש באות השורש השנייה מסמן פִּעֵל או פֻּעַל (סִדֵּר, סֻדַּר), ה׳ בראש המילה מסמנת הִפְעִיל או הֻפְעַל (הִדְלִיק, הֻדְלַק), והִת־ בראש המילה מסמנת הִתְפַּעֵל (הִתְרַגֵּשׁ). בין פִּעֵל לפֻּעַל ובין הִפְעִיל להֻפְעַל מבחינה התנועה: חיריק וצירה בפעיל, קובוץ ופתח בסביל.

יש שני מלכודות נפוצות. הראשונה היא שיכול: כשהאות הראשונה בשורש היא ס, שׂ, שׁ, צ או ז, ה־ת שבהתפעל מתחלפת איתה במקום, ולכן אומרים הִשְׁתַּמֵּשׁ ולא הִתְשַׁמֵּשׁ, והִצְטַלֵּם שבו ה־ת אף הופכת לט׳. השנייה היא בגזרות שבהן אות שורש נעלמת: בפועל הִכִּיר אין נ׳ בכתב, אבל זהו הִפְעִיל של השורש נ־כ־ר. לכן תמיד מוצאים קודם את השורש, ורק אחר כך את הבניין.

### הטעויות שכדאי להימנע מהן

פעלים רבים בנפעל הם פעלים עומדים, ואין להם מושא ישיר. לכן כותבים נִפְגַּשְׁתִּי עִם דָּנָה ולא נִפְגַּשְׁתִּי אֶת דָּנָה, נִזְכַּרְתִּי בַּשִּׁיר ולא נִזְכַּרְתִּי אֶת הַשִּׁיר, ונִלְחַמְנוּ בַּשְּׂרֵפָה ולא נִלְחַמְנוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה. מי שרוצה מושא ישיר עובר לבניין הפעיל המתאים: פָּגַשְׁתִּי אֶת דָּנָה, זָכַרְתִּי אֶת הַשִּׁיר.

בטקסט בלי ניקוד, פִּעֵל ופֻּעַל נכתבים לעיתים כמעט באותו אופן: סידר וסודר נבדלים רק בי׳ ובו׳ של הכתיב המלא. ההקשר מכריע: אם יש מי שעשה את הפעולה, הפועל פעיל (הַמּוֹרָה סִדְּרָה אֶת הַכִּתָּה), ואם הנושא מקבל אותה, הוא סביל (הַכִּתָּה סֻדְּרָה). אותו מבחן מבדיל בין הִזְמַנְתִּי (אני הזמנתי) לבין הֻזְמַנְתִּי (הזמינו אותי), זוג שמתחלף בטעות בכתיבה מהירה.

## תרגול שבעת הבניינים: שורש, בניין ומשמעות

לתלמידי כיתה י׳ שמתכוננים לבגרות בלשון. ענו על כל שאלה בדף, ואז בדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את הטבלה: כתבו את הפועל בעבר, בגוף שלישי יחיד, בכל בניין, מהשורש ל־ב־שׁ.** — הִפְעִיל: הִלְבִּישׁ. הֻפְעַל: הֻלְבַּשׁ. הִתְפַּעֵל: הִתְלַבֵּשׁ.
2. **באיזה בניין כל פועל?
נִפְתַּח, סִדֵּר, הִדְלִיק, הִתְרַגֵּשׁ, הֻזְמַן** — נִפְתַּח: נִפְעַל. סִדֵּר: פִּעֵל. הִדְלִיק: הִפְעִיל. הִתְרַגֵּשׁ: הִתְפַּעֵל. הֻזְמַן: הֻפְעַל.
3. **השלימו את התרשים: כתבו את הסביל של כל פועל פעיל בעבר, בגוף שלישי יחיד.** — בָּדַק: נִבְדַּק. אִשֵּׁר: אֻשַּׁר. הֵכִין: הוּכַן.
4. **הפכו כל משפט לסביל:
א. הַוַּעֲדָה אִשְּׁרָה אֶת הַתָּכְנִית.
ב. הַשֶּׁף הֵכִין אֲרוּחָה חֲגִיגִית.
ג. הַשּׁוֹטֵר עָצַר אֶת הַנַּהָג.** — א. הַתָּכְנִית אֻשְּׁרָה (פֻּעַל). ב. אֲרוּחָה חֲגִיגִית הוּכְנָה (הֻפְעַל). ג. הַנַּהָג נֶעֱצַר (נִפְעַל).
5. **מה מציין הפועל בהתפעל בכל משפט: פעולה חוזרת או פעולה הדדית?
א. דָּנָה הִתְרַחֲצָה לִפְנֵי הָאֲרוּחָה.
ב. הַשְּׁכֵנִים הִתְווֹכְחוּ כָּל הָעֶרֶב.** — א. פעולה חוזרת: דנה רחצה את עצמה. ב. פעולה הדדית: השכנים התווכחו זה עם זה.
6. **מצאו את הטעות ותקנו: נִפְגַּשְׁתִּי אֶת דָּנָה בַּקָּפֶה.** — נִפְגַּשְׁתִּי עִם דָּנָה בַּקָּפֶה. נִפְגַּשׁ הוא פועל הדדי בנפעל, והוא מקבל את מילת היחס עִם ולא את מילת המושא אֶת. אפשר גם לכתוב פָּגַשְׁתִּי אֶת דָּנָה, בבניין פעל.
7. **מצאו את השורש ואת הבניין של הפועל הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי, והסבירו למה ה־ת אינה באה מיד אחרי ה־ה.** — השורש ש־מ־ש והבניין הִתְפַּעֵל. כשהאות הראשונה בשורש היא שׁ, ה־ת של התפעל מתחלפת איתה במקום (שיכול), ולכן אומרים הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי ולא הִתְשַׁמַּשְׁתִּי.
8. **מצאו את השורש ואת הבניין של הפועל הִכִּיר, והסבירו איזו אות שורש אינה נראית בו.** — השורש נ־כ־ר והבניין הִפְעִיל. ה־נ׳, האות הראשונה בשורש, נבלעה בכ׳ (גזרת פ״נ), ובמקומה יש דגש בכ׳: הִכִּיר.

## שאלות נפוצות

### אילו בניינים הם בניינים סבילים?

שלושה בניינים סבילים: נִפְעַל, הסביל של פָּעַל, פֻּעַל, הסביל של פִּעֵל, והֻפְעַל, הסביל של הִפְעִיל. בשניים האחרונים כמעט כל פועל סביל, ואילו בנפעל יש גם פעלים שאינם סבילים, כמו נִכְנַס ונִרְדַּם.

### האם כל שורש מופיע בכל שבעת הבניינים?

לא. רוב השורשים מופיעים רק בחלק מהבניינים, ולפעמים רק באחד או בשניים. השורש כ־ת־ב מופיע בכל השבעה, ולכן נוח ללמד בעזרתו, אבל השורש ר־ק־ד, למשל, מופיע בעיקר ברָקַד ובהִרְקִיד.

### מה ההבדל בין בניין לגזרה?

בניין הוא התבנית שבה נוצק השורש: פָּעַל, הִפְעִיל וכן הלאה. גזרה היא קבוצת שורשים שאחת מאותיותיהם מתנהגת באופן מיוחד, כמו פ״נ, שבה הנ׳ נעלמת (נָפַל, יִפֹּל). לכל פועל יש גם בניין וגם גזרה: הִכִּיר הוא הִפְעִיל בגזרת פ״נ.

### למה אומרים הִשְׁתַּמֵּשׁ ולא הִתְשַׁמֵּשׁ?

זהו שיכול: כשהאות הראשונה בשורש היא ס, שׂ או שׁ, ה־ת של התפעל מתחלפת איתה במקום, וכך נוצרים הִשְׁתַּמֵּשׁ והִסְתַּדֵּר. כשהאות היא צ, ה־ת גם הופכת לט׳ (הִצְטַלֵּם), וכשהיא ז, היא הופכת לד׳ (הִזְדַּקֵּן).

### איך זוכרים את שמות הבניינים?

כל בניין נקרא על שם הצורה של השורש פ־ע־ל בו, בעבר ובגוף שלישי יחיד. מי שזוכר את הצורה יודע את הסימן: הִתְפַּעֵל מתחיל בהִת־, הִפְעִיל בה׳, ונִפְעַל בנ׳. כדאי לשנן גם פועל מוכר אחד לכל בניין, כמו כָּתַב, נִכְנַס, דִּבֵּר, סֻדַּר, הִזְמִין, הֻזְמַן והִתְלַבֵּשׁ.
