# מהם המשקלים בעברית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תחביר וצורות לבגרות](https://www.lessons.co.il/he/דקדוק-עברי) · כיתה י׳ · 2026-11-07 · https://www.lessons.co.il/he/דקדוק-עברי/מהם-המשקלים-בעברית

משקל הוא תבנית של תנועות, ולעיתים גם של אותיות נוספות, שבה יוצקים שורש כדי ליצור שם. המשקלים בעברית נקראים לפי השורש ק־ט־ל, ורבים מהם מרמזים על מה שהמילה מציינת: קַטָּל בעל מקצוע (נַגָּר), מִקְטָל לעיתים מקום (מִקְלָט), מִקְטֶלֶת כלי (מִקְלֶדֶת) וקְטִילָה שם פעולה (כְּתִיבָה). מאותו שורש יוצאים שמות שונים: סַפָּר, סִפּוּר, מִסְפָּרָה.

## הסבר על הנושא

### מהו משקל, ואיך הוא בונה שם משורש

משקל הוא תבנית קבועה של תנועות, ולעיתים גם של אותיות נוספות, שבה יוצקים שורש כדי ליצור שם עצם או שם תואר. כמו שהבניין בונה פעלים, המשקל בונה שמות: השורש נותן את תחום המשמעות, והמשקל נותן את סוג המילה. המשקלים בעברית נקראים על שם הצורה שהשורש ק־ט־ל מקבל בהם, ולכן השם מִקְטָל אומר הכול: מ׳ בחיריק בראש המילה, שווא באות השורש הראשונה וקמץ בשנייה. כדי לזהות את המשקל של מילה, מחליפים את אותיות השורש שלה באותיות ק־ט־ל ושומרים על כל השאר: במילה מִשְׂרָד מחליפים את שׂ־ר־ד ומקבלים מִקְטָל.

השורש ס־פ־ר מראה כמה המשקל קובע: סַפָּר (משקל קַטָּל), סִפּוּר (קִטּוּל), סְפִירָה (קְטִילָה), מִסְפָּר (מִקְטָל) ומִסְפָּרָה (מִקְטָלָה). אותן שלוש אותיות, חמש מילים שונות, וכל ההבדל בתבנית. לכן הניקוד חשוב כאן: סַפָּר, בעל המקצוע, נבדל מסֵפֶר רק בתנועות ובדגש.

### משקלים שמרמזים על המשמעות

חלק מהמשקלים קשורים למשמעות קבועה: קַטָּל לבעלי מקצוע (נַגָּר, צַלָּם, טַבָּח), מִקְטָל ומִקְטָלָה לעיתים קרובות למקום (מִקְלָט, מִשְׂרָד, מִסְעָדָה), מִקְטֶלֶת ומַקְטֵל לכלים ולמכשירים (מִקְלֶדֶת, מִצְלֶמֶת, מַפְתֵּחַ, מַזְלֵג), קַטֶּלֶת למחלות (אַדֶּמֶת, דַּלֶּקֶת, חַצֶּבֶת), וקָטִיל לתכונה של מה שאפשר לעשות לו (שָׁבִיר, אָכִיל, קָרִיא).

המשמעות היא נטייה ולא חוק: מִכְתָּב ומִסְפָּר הם במשקל מִקְטָל, אבל אינם מקומות. ובכל זאת המשקלים חיים ופוריים: מִקְלֶדֶת ומִדְפֶּסֶת הן מילים חדשות שנבנו במשקל הכלים מִקְטֶלֶת, ומי שפוגש מילה חדשה במשקל מוכר מנחש נכון את משמעותה.

### שמות פעולה: משקל לכל בניין

לכל בניין פעיל יש משקל של שם פעולה, השם שמציין את הפעולה עצמה. מפָּעַל נבנה שם פעולה במשקל קְטִילָה (כָּתַב, כְּתִיבָה; שָׁמַר, שְׁמִירָה), מפִּעֵל במשקל קִטּוּל (סִדֵּר, סִדּוּר; צִלֵּם, צִלּוּם), מהִפְעִיל במשקל הַקְטָלָה (הִזְמִין, הַזְמָנָה; הִדְלִיק, הַדְלָקָה), ומהִתְפַּעֵל במשקל הִתְקַטְּלוּת (הִתְלַבֵּשׁ, הִתְלַבְּשׁוּת). גם לנִפְעַל יש משקל כזה, הִקָּטְלוּת, כמו בהִכָּנְסוּת. כך אפשר לבנות שם פעולה מכל פועל, ולזהות מאיזה בניין בא שם נתון.

בשורשים של גזרת ל״י, הי׳ של השורש חוזרת בשם הפעולה ומקבלת דגש: קָנָה, קְנִיָּה; בָּנָה, בְּנִיָּה. בכתיב מלא כותבים אותה בשתי יו״דים: קנייה, בנייה, שתייה. הכתיב ביו״ד אחת, קניה או בניה, הוא טעות נפוצה גם אצל דוברי עברית.

### משקל או בסיס וסופית, והטעויות הנפוצות

לא כל שם נבנה משורש ומשקל. יש שמות שנבנים מבסיס, מילה שלמה, ומסופית: סִפְרִיָּה היא סֵפֶר וסופית ־ייה, עִתּוֹנַאי הוא עִתּוֹן וסופית ־אי, ויַלְדוּת היא יֶלֶד וסופית ־ות. המבחן: מורידים את הסופית, ואם נשארת מילה קיימת שמשמעותה כלולה במילה החדשה, זה בסיס ותבנית. אם אותיות השורש פזורות בתוך תבנית, עם תנועות או אותיות לפניהן וביניהן, זה משקל. לכן מִסְפָּרָה בנויה במשקל, וסִפְרִיָּה מבסיס וסופית, אף ששתיהן מקומות שקשורים לשורש ס־פ־ר.

שתי טעויות חוזרות. הראשונה היא לספור אות של התבנית כאות שורש: השורש של מִקְלָט הוא ק־ל־ט ולא מ־ק־ל, ושל מִקְלֶדֶת ק־ל־ד. השנייה היא להחמיץ אות שורש שנעלמה: מַסָּע הוא משקל מַקְטָל של השורש נ־ס־ע, והדגש בס׳ מסמן את הנ׳ שנבלעה. לכן קודם מוצאים את השורש, ורק אחר כך את המשקל.

## תרגול משקלים: שורש, משקל ומשמעות

לתלמידי כיתה י׳ שמתכוננים לבגרות בלשון. ענו על כל שאלה בדף, ואז בדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את התרשים: יצקו את השורש צ־ל־ם לתוך כל משקל, וכתבו את המילה בניקוד.** — קַטָּל: צַלָּם. מִקְטֶלֶת: מִצְלֶמֶת. קִטּוּל: צִלּוּם.
2. **מצאו את השורש ואת המשקל של כל שם:
מִשְׂרָד, נַגָּר, דַּלֶּקֶת, הַזְמָנָה** — מִשְׂרָד: שׂ־ר־ד, מִקְטָל. נַגָּר: נ־ג־ר, קַטָּל. דַּלֶּקֶת: ד־ל־ק, קַטֶּלֶת. הַזְמָנָה: ז־מ־ן, הַקְטָלָה.
3. **השלימו את הטבלה: מה מציין לרוב כל משקל? כתבו גם דוגמה משלכם.** — קַטָּל: בעל מקצוע, כמו טַבָּח או סַפָּר. מִקְטֶלֶת: כלי או מכשיר, כמו מִבְרֶשֶׁת או מִשְׁקֶפֶת. קַטֶּלֶת: מחלה, כמו אַדֶּמֶת או צַהֶבֶת. כל מילה נכונה במשקל המתאים מתקבלת.
4. **כתבו את שם הפעולה של כל פועל, וציינו את משקלו:
א. שָׁמַר
ב. בִּקֵּר
ג. הִשְׁקִיעַ
ד. הִתְרַגֵּשׁ** — א. שְׁמִירָה (קְטִילָה). ב. בִּקּוּר (קִטּוּל). ג. הַשְׁקָעָה (הַקְטָלָה). ד. הִתְרַגְּשׁוּת (הִתְקַטְּלוּת).
5. **בנו שם מהשורש הנתון במשקל הנתון, וכתבו את משמעותו:
א. ט־ב־ח במשקל מִקְטָל
ב. ח־ש־ב במשקל מַקְטֵל
ג. ש־ב־ר במשקל קָטִיל** — א. מִטְבָּח: המקום שבו מבשלים. ב. מַחְשֵׁב: מכשיר שמחשב ומעבד מידע. ג. שָׁבִיר: מה שאפשר לשבור.
6. **משקל או בסיס וסופית? הסבירו בקצרה:
א. מִסְעָדָה
ב. עִתּוֹנַאי
ג. יַלְדוּת
ד. מַפְתֵּחַ** — א. משקל מִקְטָלָה, מהשורש ס־ע־ד. ב. בסיס וסופית: עִתּוֹן וסופית ־אי. ג. בסיס וסופית: יֶלֶד וסופית ־ות. ד. משקל מַקְטֵל, מהשורש פ־ת־ח.
7. **מצאו את טעות הכתיב ותקנו: "הבניה של האולם החדש נמשכה שנתיים."** — הבנייה. בשם הפעולה במשקל קְטִילָה מהשורש ב־נ־י, הי׳ של השורש היא עיצור עם דגש (בְּנִיָּה), ובכתיב מלא כותבים אותה בשתי יו״דים.
8. **מהו המשקל של מַסָּע, ומהו שורשו? הסבירו מה מסמן הדגש בס׳.** — המשקל מַקְטָל והשורש נ־ס־ע. הדגש בס׳ מסמן את הנ׳ של השורש, שנבלעה באות שאחריה, כמו בכל גזרת פ״נ.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין משקל לבניין?

בניין הוא תבנית של פעלים, ומשקל הוא תבנית של שמות, עצם ותואר. בשניהם יוצקים שורש לתוך תבנית קבועה, ולכן אותו שורש יכול להופיע בשניהם: כָּתַב בבניין פָּעַל, ומִכְתָּב במשקל מִקְטָל. שמות הפעולה הם הגשר ביניהם, כי לכל בניין יש משקל שם פעולה משלו.

### האם כל המילים במשקל מסוים מציינות אותו דבר?

לא. המשמעות היא נטייה: רוב המילים במשקל קַטֶּלֶת הן מחלות, אבל במשקל מִקְטָל יש מקומות כמו מִקְלָט ומִשְׂרָד וגם מילים כמו מִכְתָּב ומִסְפָּר. לכן מזהים משקל לפי התבנית, ולא לפי המשמעות.

### למה המשקלים נקראים בשורש ק־ט־ל?

ק־ט־ל הוא שורש שלם, בלי אות גרונית ובלי אות שנעלמת, ולכן כל תבנית נראית בו במלואה, עם כל התנועות והדגשים. שם המשקל הוא אפוא תמונה של התבנית: מִקְטֶלֶת אומר מ׳ בחיריק, שווא באות השורש הראשונה, סגול בשנייה ובשלישית ות׳ בסוף.

### מה זה בסיס ותבנית?

בסיס ותבנית היא דרך אחרת לבנות מילים: לוקחים מילה שלמה, הבסיס, ומוסיפים לה סופית, כמו ־אי, ־ות, ־ון, ־ית או ־ייה. כך נוצרו קֻפַּאי מקֻפָּה, מַחְשְׁבוֹן ממַחְשֵׁב וסִפְרִיָּה מסֵפֶר. מילים חדשות רבות בעברית נוצרות בדרך זו.

### איך זוכרים את המשקלים?

משננים מילה מוכרת אחת לכל משקל ומשווים אליה: נַגָּר לקַטָּל, מִקְלָט למִקְטָל, מִקְלֶדֶת למִקְטֶלֶת, דַּלֶּקֶת לקַטֶּלֶת וכְּתִיבָה לקְטִילָה. כשפוגשים מילה חדשה, אומרים אותה לצד המילה המוכרת ושומעים אם התבנית זהה.
