# איך קוראים דיאגרמת אקלים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה פיזית: המערכות של כדור הארץ](https://www.lessons.co.il/he/גיאוגרפיה-פיזית) · כיתה י׳ · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/גיאוגרפיה-פיזית/איך-קוראים-דיאגרמת-אקלים

דיאגרמת אקלים מציגה את השנה הממוצעת של מקום: קו של הטמפרטורה הממוצעת בכל חודש ועמודות של כמות הגשם. כדי לקרוא אותה מוצאים את החודש החם ואת הקר ואת הטווח השנתי, מחברים את הגשם ובודקים באיזו עונה הוא יורד, ואז נותנים שם לאקלים. בירושלים החורף גשום ונוח והקיץ יבש וחם: אקלים ים תיכוני.

## הסבר על הנושא

### מה מראה דיאגרמת אקלים

דיאגרמת אקלים מציגה את מזג האוויר הממוצע של מקום אחד לאורך השנה, חודש אחר חודש. יש בה שני סולמות. הקו, שנקרא בסולם השמאלי במעלות צלזיוס, הוא הטמפרטורה החודשית הממוצעת: הממוצע של היום והלילה במשך החודש. העמודות, שנקראות בסולם הימני במילימטרים, הן כמות המשקעים החודשית: כמה גשם יורד בממוצע באותו חודש. הממוצעים מחושבים על פני שנים רבות, בדרך כלל שלושים, ולכן קיץ חם אחד או חורף גשום אחד כמעט אינם משנים אותם.

כדי לקרוא דיאגרמת אקלים היטב קוראים קודם את הכותרת. הדיאגרמה של ירושלים מבוססת על הנורמות של 1991–2020; העיר נמצאת בגובה של כ־750 עד 800 מטר מעל פני הים, וזה כבר אומר שהיא קרירה יותר מן החוף.

### קריאת דיאגרמה בחמישה שלבים

שלב 1: רושמים את המקום, את גובהו ואת התקופה. שלב 2: מוצאים את החודש החם ואת החודש הקר ומחסרים ביניהם כדי לקבל את הטווח השנתי של הטמפרטורה. בירושלים החודש החם הוא אוגוסט, 25.3°C, והקר ינואר, 9.8°C, ולכן הטווח 15.5°C. שלב 3: מחברים את העמודות כדי לקבל את הסך השנתי, 525.5 מ״מ, ומוצאים את עונת הגשמים: בנובמבר עד מרץ יורדים 485.3 מ״מ, כ־92 אחוזים מגשם השנה, ובין יוני לספטמבר כמעט כלום.

שלב 4 הוא השלב שתלמידים מדלגים עליו: משווים בין השניים. בירושלים הגשם יורד בחודשים הקרירים, והחודשים החמים יבשים. שלב 5: נותנים שם לאקלים. גשם בחורף נוח ובצורת בקיץ חם הם האקלים הים תיכוני.

### מהדיאגרמה אל סוג האקלים

גיאוגרפים מסמנים אקלים לפי סיווג קפן, קוד של אותיות שנקבע לפי הטמפרטורה והגשם. ירושלים היא Csa: האות C מסמנת אקלים ממוזג שבו החודש הקר בין 0°C ל־18°C; s מסמנת קיץ יבש; a מסמנת קיץ חם, שבו החודש החם 22°C ומעלה. אילת, באותם סולמות, נראית אחרת לגמרי: אף עמודה אינה מגיעה ל־5 מ״מ, הסך השנתי 24 מ״מ, והקו עולה מ־15.8°C בינואר ל־33.8°C ביולי. היא BWh: האות B מסמנת אקלים יבש, W מדבר, ו־h חם, עם ממוצע שנתי של 18°C לפחות. הממוצע באילת 25.4°C.

למה שני מקומות שמרוחקים כ־250 ק״מ זה מזה שונים כל כך? שני גורמים מסבירים את רוב ההבדל. קו הרוחב קובע כמה גבוה עולה השמש וכמה חום מגיע: אילת, בקו רוחב של כ־29.5° צפון, דרומית יותר ועמוק יותר בחגורת האוויר השוקע והיבש. המרחק מהים קובע כמה לחות מגיעה למקום וכמה המים ממתנים את הטמפרטורה: הים מתחמם ומתקרר לאט, ולכן ביישובי החוף הטווח השנתי קטן יותר מאשר בפנים הארץ. הגובה וצורת הנוף, כמו צל גשם, מוסיפים את השאר.

### טעויות שכדאי להימנע מהן

הטעות הנפוצה ביותר היא לקרוא עמודה בסולם הטמפרטורה, או את הקו בסולם הגשם: בדקו תמיד איזה סולם שייך למה. השנייה היא להתייחס לטמפרטורה הממוצעת כאל טמפרטורת היום. ביולי הממוצע בירושלים 25.0°C, אבל ממוצע המקסימום היומי 30.0°C; הלילות מורידים את הממוצע. השלישית היא לקרוא את הסך מן העמודה הגבוהה ביותר. ינואר גשום אינו הופך שנה לגשומה; מחברים את כל שנים עשר החודשים.

ולבסוף, הסבירו ולא רק תארו. הטווח השנתי באילת, 18.0°C, גדול מזה של ירושלים, 15.5°C, כי האוויר המדברי היבש והקרקע החשופה מתחממים ומתקררים מהר. ירושלים קרירה יותר כל השנה בעיקר בגלל גובהה.

## תרגול: קריאת דיאגרמות אקלים

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים גיאוגרפיה. השתמשו בדיאגרמות ובטבלה המודפסות בדף, הראו את החישובים ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **בדיאגרמה של ירושלים, איזה חודש הגשום ביותר, וכמה גשם יורד בו בערך? באילו חודשים אין גשם בכלל?** — ינואר, כ־137 מ״מ (136.8 מ״מ). ביולי ובאוגוסט אין גשם, וביוני ובספטמבר כמעט אין.
2. **בדיאגרמה של אילת, מצאו את החודש החם ואת החודש הקר וחשבו את הטווח השנתי של הטמפרטורה.** — החם: יולי, 33.8°C. הקר: ינואר, 15.8°C. הטווח: 33.8 - 15.8 = 18.0 מעלות.
3. **בכמה חודשים יורדים בירושלים יותר מ־50 מ״מ גשם? כתבו את שמותיהם.** — בחמישה: ינואר (136.8 מ״מ), פברואר (117.9), מרץ (67.2), נובמבר (51.1) ודצמבר (112.3).
4. **מלאו את ארבעת התאים החסרים בטבלה המשווה בין ירושלים לאילת.** — ירושלים: החודש החם 25.3°C באוגוסט; הטווח השנתי 15.5°C. אילת: הטווח השנתי 18.0°C; סוג האקלים לפי קפן BWh, מדבר חם.
5. **הראו שירושלים עומדת בשלושת התנאים של Csa: חודש קר בין 0°C ל־18°C, קיץ יבש, וחודש חם של 22°C לפחות.** — החודש הקר 9.8°C, בין 0 ל־18. בחודשי הקיץ יורדים 0.3 מ״מ או פחות, הרבה מתחת ל־40 מ״מ ומתחת לשליש מ־136.8 המ״מ של ינואר. החודש החם 25.3°C, מעל 22. לכן ירושלים היא Csa.
6. **מלאו את שני השלבים החסרים בקריאת דיאגרמת אקלים.** — שלב 2: מוצאים את החודש החם ואת החודש הקר ואת הטווח השנתי. שלב 4: בודקים באיזו עונה יורד הגשם, הקרה או החמה.
7. **חבר אומר: "בירושלים ביולי 25 מעלות, אז בקיץ לא חם שם." השתמשו בנתונים שבדף כדי לתקן את הטענה.** — 25.0°C הוא הממוצע של היום והלילה. ממוצע המקסימום היומי ביולי הוא 30.0°C, כך שאחר הצהריים חם; הלילות הקרירים בגובה 750 עד 800 מטר מורידים את הממוצע.

## שאלות נפוצות

### למה יש בדיאגרמת אקלים שני צירים אנכיים?

כי היא מציגה שני גדלים שונים בתרשים אחד: טמפרטורה במעלות צלזיוס בצד אחד וגשם במילימטרים בצד השני. בדקו תמיד לפי איזה ציר קוראים קו או עמודה.

### מהו הטווח השנתי של הטמפרטורה?

זה ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת של החודש החם לזו של החודש הקר. בירושלים הוא 25.3 - 9.8 = 15.5 מעלות; ליד הים הוא בדרך כלל קטן יותר, ובמדבריות ובפנים היבשות גדול יותר.

### מה פירוש Csa?

זה הקוד של קפן לאקלים ים תיכוני עם קיץ חם: C לאקלים ממוזג עם חורף נוח, s לקיץ יבש ו־a לקיץ חם, שבו החודש החם 22 מעלות ומעלה. לירושלים, לרומא ולסביליה יש אקלים כזה.

### על כמה שנות נתונים מבוססת דיאגרמת אקלים?

בדרך כלל על שלושים. הארגון המטאורולוגי העולמי משתמש בממוצעים של שלושים שנה שנקראים נורמות אקלים, כמו 1991–2020, כדי ששנה חריגה אחת לא תשנה את התמונה.

### איך מזהים מדבר בדיאגרמת אקלים?

העמודות זעירות או חסרות כמעט בכל חודש, והסך השנתי נמוך מאוד, כמו באילת עם 24 מ״מ. במדבר חם גם קו הטמפרטורה גבוה כל השנה.
