# מה זו שטיפה ביולוגית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ביוטכנולוגיה: ביוטכנולוגיה סביבתית, מיקרואורגניזמים שמנקים וממחזרים](https://www.lessons.co.il/he/ביוטכנולוגיה-סביבתית) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/ביוטכנולוגיה-סביבתית/מה-זו-שטיפה-ביולוגית

שטיפה ביולוגית היא שימוש במיקרואורגניזמים כדי להמיס מתכות, בעיקר נחושת, מתוך עפרה. חיידקים שאוהבים חומצה, כמו Acidithiobacillus ferrooxidans, מקבלים אנרגיה מחמצון של ברזל וגופרית. הברזל התלת־ערכי שהם יוצרים תוקף מינרלים גופריים ומשחרר את המתכת לתמיסה חומצית, שאוספים אותה ומפיקים ממנה את המתכת. השיטה הופכת עפרות דלות לכדאיות, אבל היא איטית וצריך למנוע ממנה לדלוף.

## הסבר על הנושא

### חיידקים שעוזרים לכרות מתכות

שטיפה ביולוגית היא צורה אחת של כרייה ביולוגית, שימוש ביצורים חיים כדי להפיק מתכות מעפרות. רוב עפרות הנחושת הן מינרלים גופריים, נחושת שקשורה לגופרית, ובמרבצים רבים המתכת מפוזרת בדלילות בהרבה סלע. חיידקים מסוימים שחיים בחומצה יכולים לעזור להמיס את המתכת החוצה, כך שאפשר לאסוף אותה מהנוזל שמתנקז מהסלע.

אנשים נהנו מזה הרבה לפני שהבינו את זה: נחושת הופקה ממים שהתנקזו ממכרות ישנים לפני יותר מ־300 שנה. רק ב־1951 תיארו טמפל וקולמר את Acidithiobacillus ferrooxidans כחיידק שמחמצן ברזל, ושטיפה ביולוגית תעשייתית החלה בשנות השישים, עם מיזמי נחושת מוקדמים בצ׳ילה. טעות נפוצה היא לחשוב שהחיידקים אוכלים את הנחושת. הם אינם משתמשים בנחושת בכלל: הם אוכלים ברזל וגופרית, והנחושת משתחררת בדרך אגב.

למה בכלל להשתמש בחיידקים? התכה של עפרה דלה פירושה לגרוס ולחמם כמויות עצומות של סלע שכמעט אין בו מתכת. החיידקים עובדים בטמפרטורה של הערימה, בעזרת חמצן מהאוויר וברזל שכבר נמצא בעפרה, ולכן נחסכת רוב האנרגיה שהייתה ממיסה את הסלע, ועפרה שנחשבה פעם לפסולת הופכת לכדאית לכרייה.

### הכימיה: הברזל עושה את העבודה

החיידקים האלה יוצאי דופן: במקום לאכול סוכר, הם מקבלים את האנרגיה שלהם מחמצון של ברזל וגופרית, ובונים את התאים שלהם מפחמן דו־חמצני. החיידק Acidithiobacillus ferrooxidans הופך ברזל דו־ערכי לברזל תלת־ערכי, כמו במשוואה הראשונה שלמטה. ברזל תלת־ערכי הוא מחמצן חזק. הוא תוקף את המינרל הגופרי, משחרר יוני נחושת לתמיסה וחוזר להיות ברזל דו־ערכי, שהחיידקים מחמצנים שוב. המשוואה השנייה מראה זאת בכלקופיריט, מינרל הנחושת הנפוץ ביותר, שנשטף לאט.

4 Fe²⁺ + 4 H⁺ + O₂ → 4 Fe³⁺ + 2 H₂O

CuFeS₂ + 4 Fe³⁺ → Cu²⁺ + 2 S + 5 Fe²⁺

### שטיפה בערימות, שלב אחר שלב

חיידקים אחרים, כמו Acidithiobacillus thiooxidans, מחמצנים את הגופרית שנשארת לחומצה גופרתית, ששומרת על התמיסה חומצית, בתנאים שהחיידקים האלה צריכים. בשטיפה בערימות עורמים עפרה גרוסה לערימות בגובה של כ־2 עד 10 מטרים ומטפטפים עליהן תמיסה חומצית. החיידקים גדלים על הסלע בתוך הערימה, הנחושת מתמוססת והתמיסה מחלחלת לתחתית, ושם אוספים אותה. אחר כך מפיקים את הנחושת מהתמיסה, בדרך כלל במיצוי בממס ובאלקטרוליזה, שבה זרם חשמלי מצפה לוחות מתכת בנחושת טהורה, והתמיסה חוזרת לשימוש. תהליך קרוב, חמצון ביולוגי, משתמש בחיידקים במכלים מעורבבים בכ־40 מעלות כדי לפרוץ מינרלים גופריים שכולאים זהב, כדי שאחר כך אפשר יהיה להפיק את הזהב.

דוגמה פתורה מראה למה זה חשוב. בעפרה עם 0.5% נחושת יש 5 ק״ג נחושת בכל טון. אם השטיפה הביולוגית מפיקה 80% ממנה, ערימה של 10,000 טון נותנת 40 טון נחושת, מסלע שאולי לא היה משתלם לגרוס ולהתיך.

### יתרונות וסיכונים

שטיפה ביולוגית הופכת עפרות דלות לכדאיות לכרייה, צורכת פחות אנרגיה מהתכה ונמנעת מעשן הגופרית הדו־חמצנית שמפעלי התכה פולטים. אבל היא איטית, נמשכת חודשים עד שנים, ואסור שהתמיסה החומצית והעשירה במתכות תברח. במכרה טלביווארה בפינלנד התבררה השטיפה הביולוגית כאסון סביבתי וכלכלי, ושטיפת סלע במקומו מתחת לאדמה עלולה לזהם את מי התהום. כדאי לשקול את שני הצדדים: אלה אותם חיידקים שגורמים לניקוז חומצי ממכרות נטושים, ולכן השליטה בתמיסה ובמקום שאליו היא זורמת חשובה כמו הייצור שלה. ערימות מודרניות מונחות על יריעות אטומות, כדי שאפשר יהיה לאסוף כל טיפה של התמיסה ולהשתמש בה שוב.

## תרגול: מה זו שטיפה ביולוגית?

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, הראו את החישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מה זו שטיפה ביולוגית, ולאיזו מתכת משתמשים בה בעיקר?** — שימוש במיקרואורגניזמים כדי להמיס מתכות מעפרה לתמיסה חומצית, ומהתמיסה מפיקים את המתכת. משתמשים בה בעיקר לנחושת.
2. **השלימו את השלב החסר במעגל הברזל וכתבו מאיפה החיידקים מקבלים אנרגיה.** — חיידקים וחמצן מחמצנים ברזל דו־ערכי לברזל תלת־ערכי. הם מקבלים את האנרגיה מהחמצון הזה, ולא מהנחושת.
3. **בדקו שהתגובה שבה גופרית נחושת ושני יוני ברזל תלת־ערכי נותנים יון נחושת, גופרית ושני יוני ברזל דו־ערכי מאוזנת באטומים ובמטען.** — אטומים: נחושת אחת, גופרית אחת ושני אטומי ברזל בכל צד. מטען: משמאל 2 כפול 3, כלומר 6; מימין 2 ועוד 2 כפול 2, כלומר 6. התגובה מאוזנת.
4. **השלימו את שלב 4 בשטיפה בערימות והסבירו למה משתמשים שוב בתמיסה.** — אוספים את התמיסה העשירה בנחושת בתחתית הערימה. אחרי שמוציאים את הנחושת, התמיסה החומצית, עם החיידקים והברזל, יכולה לשטוף עוד עפרה.
5. **שוטפים עפרה עם 0.4% נחושת, ומפיקים 75% מהנחושת. כמה נחושת מתקבלת מ־2,000 טון עפרה?** — 2,000 כפול 0.004 כפול 0.75, כלומר 6 טון נחושת.
6. **השלימו את השורה המוסתרת בטבלה.** — יתרון: בלי עשן של התכה, בלי גופרית דו־חמצנית. סיכון: התמיסה החומצית עלולה לדלוף.
7. **למה החיידקים האלה צריכים את החומצה שהם עצמם עוזרים לייצר?** — הם אוהבי חומצה: הם גדלים ב־pH נמוך. החומצה הגופרתית מחמצון הגופרית שומרת על התמיסה חומצית, והברזל התלת־ערכי נשאר מומס בחומצה, שם הוא יכול לתקוף את העפרה.

## שאלות נפוצות

### באילו חיידקים משתמשים בשטיפה ביולוגית?

בחיידקים אוהבי חומצה שמחמצנים ברזל וגופרית, כמו Acidithiobacillus ferrooxidans, Acidithiobacillus thiooxidans ו־Leptospirillum ferrooxidans. יש גם ארכאות אוהבות חום שעובדות בטמפרטורות גבוהות יותר.

### האם החיידקים אוכלים את הנחושת?

לא. הם מקבלים את האנרגיה שלהם מחמצון ברזל וגופרית. הברזל התלת־ערכי שהם יוצרים ממיס את מינרל הנחושת, והנחושת משתחררת כתוצר לוואי.

### מה ההבדל בין שטיפה ביולוגית לחמצון ביולוגי?

בשטיפה ביולוגית המתכת הרצויה, כמו נחושת, מתמוססת לתמיסה. בחמצון ביולוגי, שמשמש לזהב, חיידקים מפרקים את המינרלים שכולאים את הזהב, והזהב נשאר מוצק ומופק אחר כך.

### האם שטיפה ביולוגית טובה לסביבה יותר מהתכה?

היא צורכת פחות אנרגיה ונמנעת מעשן ההתכה, אבל התמיסות החומציות והעשירות במתכות שלה עלולות לפגוע בקרקע ובמים אם הן דולפות, כמו במכרה טלביווארה בפינלנד. הבידוד הזהיר מכריע את התוצאה.

### מתי התחילה השטיפה הביולוגית?

נחושת הופקה מניקוז של מכרות לפני יותר מ־300 שנה, בלי שמישהו ידע שמיקרואורגניזמים מעורבים. החיידק המרכזי תואר ב־1951, ושטיפה ביולוגית תעשייתית החלה בשנות השישים.
