• ביוטכנולוגיה: ביוטכנולוגיה סביבתית, מיקרואורגניזמים שמנקים וממחזרים

מה זו שטיפה ביולוגית?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״בעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

שטיפה ביולוגית היא שימוש במיקרואורגניזמים כדי להמיס מתכות, בעיקר נחושת, מתוך עפרה. חיידקים שאוהבים חומצה, כמו Acidithiobacillus ferrooxidans, מקבלים אנרגיה מחמצון של ברזל וגופרית. הברזל התלת־ערכי שהם יוצרים תוקף מינרלים גופריים ומשחרר את המתכת לתמיסה חומצית, שאוספים אותה ומפיקים ממנה את המתכת. השיטה הופכת עפרות דלות לכדאיות, אבל היא איטית וצריך למנוע ממנה לדלוף.

הסבר על הנושא

חיידקים שעוזרים לכרות מתכות

שטיפה ביולוגית היא צורה אחת של כרייה ביולוגית, שימוש ביצורים חיים כדי להפיק מתכות מעפרות. רוב עפרות הנחושת הן מינרלים גופריים, נחושת שקשורה לגופרית, ובמרבצים רבים המתכת מפוזרת בדלילות בהרבה סלע. חיידקים מסוימים שחיים בחומצה יכולים לעזור להמיס את המתכת החוצה, כך שאפשר לאסוף אותה מהנוזל שמתנקז מהסלע.

אנשים נהנו מזה הרבה לפני שהבינו את זה: נחושת הופקה ממים שהתנקזו ממכרות ישנים לפני יותר מ־300 שנה. רק ב־1951 תיארו טמפל וקולמר את Acidithiobacillus ferrooxidans כחיידק שמחמצן ברזל, ושטיפה ביולוגית תעשייתית החלה בשנות השישים, עם מיזמי נחושת מוקדמים בצ׳ילה. טעות נפוצה היא לחשוב שהחיידקים אוכלים את הנחושת. הם אינם משתמשים בנחושת בכלל: הם אוכלים ברזל וגופרית, והנחושת משתחררת בדרך אגב.

למה בכלל להשתמש בחיידקים? התכה של עפרה דלה פירושה לגרוס ולחמם כמויות עצומות של סלע שכמעט אין בו מתכת. החיידקים עובדים בטמפרטורה של הערימה, בעזרת חמצן מהאוויר וברזל שכבר נמצא בעפרה, ולכן נחסכת רוב האנרגיה שהייתה ממיסה את הסלע, ועפרה שנחשבה פעם לפסולת הופכת לכדאית לכרייה.

הכימיה: הברזל עושה את העבודה

החיידקים האלה יוצאי דופן: במקום לאכול סוכר, הם מקבלים את האנרגיה שלהם מחמצון של ברזל וגופרית, ובונים את התאים שלהם מפחמן דו־חמצני. החיידק Acidithiobacillus ferrooxidans הופך ברזל דו־ערכי לברזל תלת־ערכי, כמו במשוואה הראשונה שלמטה. ברזל תלת־ערכי הוא מחמצן חזק. הוא תוקף את המינרל הגופרי, משחרר יוני נחושת לתמיסה וחוזר להיות ברזל דו־ערכי, שהחיידקים מחמצנים שוב. המשוואה השנייה מראה זאת בכלקופיריט, מינרל הנחושת הנפוץ ביותר, שנשטף לאט.

4 Fe2++4 H++O2→4 Fe3++2 H2O4\,\text{Fe}^{2+} + 4\,\text{H}^{+} + \text{O}_2 \rightarrow 4\,\text{Fe}^{3+} + 2\,\text{H}_2\text{O}

CuFeS2+4 Fe3+→Cu2++2 S+5 Fe2+\text{CuFeS}_2 + 4\,\text{Fe}^{3+} \rightarrow \text{Cu}^{2+} + 2\,\text{S} + 5\,\text{Fe}^{2+}

מעגל של ארבע תיבות: ברזל דו־ערכי, אחר כך חיידקים וחמצן, אחר כך ברזל תלת־ערכי, אחר כך הברזל התלת־ערכי תוקף את העפרה ומשחרר יוני נחושת, וחוזר לברזל דו־ערכי.ברזל דו־ערכיחיידקים וחמצןברזל תלת־ערכיתוקף עפרה: נחושת
מעגל הברזל שמניע את השטיפה הביולוגית: החיידקים מחדשים שוב ושוב את הברזל שממיס את העפרה.

שטיפה בערימות, שלב אחר שלב

חיידקים אחרים, כמו Acidithiobacillus thiooxidans, מחמצנים את הגופרית שנשארת לחומצה גופרתית, ששומרת על התמיסה חומצית, בתנאים שהחיידקים האלה צריכים. בשטיפה בערימות עורמים עפרה גרוסה לערימות בגובה של כ־2 עד 10 מטרים ומטפטפים עליהן תמיסה חומצית. החיידקים גדלים על הסלע בתוך הערימה, הנחושת מתמוססת והתמיסה מחלחלת לתחתית, ושם אוספים אותה. אחר כך מפיקים את הנחושת מהתמיסה, בדרך כלל במיצוי בממס ובאלקטרוליזה, שבה זרם חשמלי מצפה לוחות מתכת בנחושת טהורה, והתמיסה חוזרת לשימוש. תהליך קרוב, חמצון ביולוגי, משתמש בחיידקים במכלים מעורבבים בכ־40 מעלות כדי לפרוץ מינרלים גופריים שכולאים זהב, כדי שאחר כך אפשר יהיה להפיק את הזהב.

דוגמה פתורה מראה למה זה חשוב. בעפרה עם 0.5% נחושת יש 5 ק״ג נחושת בכל טון. אם השטיפה הביולוגית מפיקה 80% ממנה, ערימה של 10,000 טון נותנת 40 טון נחושת, מסלע שאולי לא היה משתלם לגרוס ולהתיך.

חמישה שלבים מלמעלה למטה: מגרסים את העפרה וערמים אותה; מטפטפים עליה תמיסה חומצית; חיידקים גדלים בערימה; אוספים בתחתית את התמיסה העשירה בנחושת; מפיקים את הנחושת וממחזרים את התמיסה.⁦1⁩. מגרסים וערמים עפרה⁦2⁩. מטפטפים תמיסה חומצית⁦3⁩. חיידקים גדלים בערימה⁦4⁩. אוספים תמיסת נחושת⁦5⁩. מפיקים נחושת, ממחזרים
שטיפה ביולוגית של נחושת בערימות, בקווים כלליים; גובה הערימות כ־⁦2⁩ עד ⁦10⁩ מטרים.

יתרונות וסיכונים

שטיפה ביולוגית הופכת עפרות דלות לכדאיות לכרייה, צורכת פחות אנרגיה מהתכה ונמנעת מעשן הגופרית הדו־חמצנית שמפעלי התכה פולטים. אבל היא איטית, נמשכת חודשים עד שנים, ואסור שהתמיסה החומצית והעשירה במתכות תברח. במכרה טלביווארה בפינלנד התבררה השטיפה הביולוגית כאסון סביבתי וכלכלי, ושטיפת סלע במקומו מתחת לאדמה עלולה לזהם את מי התהום. כדאי לשקול את שני הצדדים: אלה אותם חיידקים שגורמים לניקוז חומצי ממכרות נטושים, ולכן השליטה בתמיסה ובמקום שאליו היא זורמת חשובה כמו הייצור שלה. ערימות מודרניות מונחות על יריעות אטומות, כדי שאפשר יהיה לאסוף כל טיפה של התמיסה ולהשתמש בה שוב.

טבלה של יתרונות וסיכונים: השטיפה הביולוגית מנצלת עפרות דלות אבל היא איטית, חודשים עד שנים; היא בלי עשן של התכה אבל חומצה עלולה לדלוף; היא צורכת פחות אנרגיה אבל מתכות עלולות להגיע למי התהום.יתרונותסיכוניםמנצל עפרות דלותאיטי: חודשים עד שניםבלי עשן של התכהחומצה עלולה לדלוףפחות אנרגיהמתכות במי התהום
שקילה של השטיפה הביולוגית: לכל יתרון יש סיכון שצריך לנהל.
דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: מה זו שטיפה ביולוגית?

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, הראו את החישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: מה זו שטיפה ביולוגית?שם:
  1. מה זו שטיפה ביולוגית, ולאיזו מתכת משתמשים בה בעיקר?

  2. השלימו את השלב החסר במעגל הברזל וכתבו מאיפה החיידקים מקבלים אנרגיה.

    מעגל הברזל, והשלב שבו החיידקים פועלים מוחלף בסימן שאלה.ברזל דו־ערכי?ברזל תלת־ערכיתוקף עפרה: נחושת
  3. בדקו שהתגובה שבה גופרית נחושת ושני יוני ברזל תלת־ערכי נותנים יון נחושת, גופרית ושני יוני ברזל דו־ערכי מאוזנת באטומים ובמטען.

  4. השלימו את שלב 4 בשטיפה בערימות והסבירו למה משתמשים שוב בתמיסה.

    חמשת השלבים של שטיפה ביולוגית בערימות, ושלב 4 מוחלף בסימן שאלה.⁦1⁩. מגרסים וערמים עפרה⁦2⁩. מטפטפים תמיסה חומצית⁦3⁩. חיידקים גדלים בערימה4. ?⁦5⁩. מפיקים נחושת, ממחזרים
  5. שוטפים עפרה עם 0.4% נחושת, ומפיקים 75% מהנחושת. כמה נחושת מתקבלת מ־2,000 טון עפרה?

  6. השלימו את השורה המוסתרת בטבלה.

    טבלת היתרונות והסיכונים, והשורה השנייה מוסתרת.יתרונותסיכוניםמנצל עפרות דלותאיטי: חודשים עד שנים??פחות אנרגיהמתכות במי התהום
  7. למה החיידקים האלה צריכים את החומצה שהם עצמם עוזרים לייצר?

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

באילו חיידקים משתמשים בשטיפה ביולוגית?

בחיידקים אוהבי חומצה שמחמצנים ברזל וגופרית, כמו Acidithiobacillus ferrooxidans, Acidithiobacillus thiooxidans ו־Leptospirillum ferrooxidans. יש גם ארכאות אוהבות חום שעובדות בטמפרטורות גבוהות יותר.

האם החיידקים אוכלים את הנחושת?

לא. הם מקבלים את האנרגיה שלהם מחמצון ברזל וגופרית. הברזל התלת־ערכי שהם יוצרים ממיס את מינרל הנחושת, והנחושת משתחררת כתוצר לוואי.

מה ההבדל בין שטיפה ביולוגית לחמצון ביולוגי?

בשטיפה ביולוגית המתכת הרצויה, כמו נחושת, מתמוססת לתמיסה. בחמצון ביולוגי, שמשמש לזהב, חיידקים מפרקים את המינרלים שכולאים את הזהב, והזהב נשאר מוצק ומופק אחר כך.

האם שטיפה ביולוגית טובה לסביבה יותר מהתכה?

היא צורכת פחות אנרגיה ונמנעת מעשן ההתכה, אבל התמיסות החומציות והעשירות במתכות שלה עלולות לפגוע בקרקע ובמים אם הן דולפות, כמו במכרה טלביווארה בפינלנד. הבידוד הזהיר מכריע את התוצאה.

מתי התחילה השטיפה הביולוגית?

נחושת הופקה מניקוז של מכרות לפני יותר מ־300 שנה, בלי שמישהו ידע שמיקרואורגניזמים מעורבים. החיידק המרכזי תואר ב־1951, ושטיפה ביולוגית תעשייתית החלה בשנות השישים.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לביוטכנולוגיה

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 127 המורים