# מה זו ביורמדיאציה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ביוטכנולוגיה: ביוטכנולוגיה סביבתית, מיקרואורגניזמים שמנקים וממחזרים](https://www.lessons.co.il/he/ביוטכנולוגיה-סביבתית) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/ביוטכנולוגיה-סביבתית/מה-זו-ביורמדיאציה

ביורמדיאציה, טיהור ביולוגי, היא שימוש ביצורים חיים, בעיקר חיידקים ופטריות, כדי לנקות זיהום בקרקע, במים או באוויר. מיקרואורגניזמים רבים יכולים להשתמש במזהמים כמו נפט כמזון ולפרק אותם לפחמן דו־חמצני, למים ולתאים חדשים. מהנדסים מזרזים את זה בתוספת מזון וחמצן או בתוספת מיקרואורגניזמים נבחרים. זה זול ועדין, אבל איטי, ואינו יכול להשמיד מתכות.

## הסבר על הנושא

### מיקרואורגניזמים שאוכלים זיהום

ביורמדיאציה, או טיהור ביולוגי, היא כל תהליך שמשתמש במערכת חיה כדי לסלק מזהמים מקרקע, ממים או מאוויר. העובדים שלה הם בעיקר חיידקים ופטריות. מזהמים רבים, כמו הפחמימנים שבנפט ובדלק, בנויים מפחמן ומימן, בדיוק כמו הסוכרים והשומנים שמיקרואורגניזמים אוכלים בדרך כלל. יש מיקרואורגניזמים שיכולים להשתמש בהם כמקור של פחמן ואנרגיה, ובעזרת חמצן הם מפרקים אותם, בסוף התהליך, לפחמן דו־חמצני, למים ולעוד תאים.

דוגמה טובה היא החיידק הימי Alcanivorax borkumensis. במי ים נקיים הוא נדיר. אחרי דליפת נפט הוא מתרבה והופך לאחד החיידקים העיקריים במים, כי הוא ניזון מאלקנים, חלק עיקרי של הנפט. טעות נפוצה היא לחשוב שביורמדיאציה מעלימה מזהמים בכל צורה. מתכות אי אפשר לפרק בכלל: מיקרואורגניזמים יכולים רק לשנות את הצורה הכימית שלהן או לקבע אותן במקום. וחומרי הדברה רבים תוכננו מראש כך שיעמדו בפני פירוק.

### מה מגביל את המיקרואורגניזמים, ואיך עוזרים להם

מיקרואורגניזמים שמסוגלים לאכול מזהם נמצאים לעתים קרובות כבר במקום, אבל משהו מעכב אותם. נפט עשיר בפחמן אבל דל בחנקן ובזרחן, שתאים צריכים כדי לגדול; למשל, Alcanivorax משתלט על מי ים מזוהמים בנפט כשמוסיפים חנקן וזרחן. חמצן הוא מגבלה נוספת, כי הוא מתמוסס מעט במים ונגמר מהר בקרקע. גם טמפרטורה, לחות ו־pH חשובים.

מהנדסים עוזרים בשתי דרכים עיקריות. בגירוי ביולוגי מוסיפים את מה שחסר, מזון, חמצן או מים, כדי שהמיקרואורגניזמים שכבר במקום יגדלו מהר יותר. בהעשרה ביולוגית מוסיפים תרבית של מיקרואורגניזמים נבחרים שידוע שהם מפרקים את המזהם, וזה מועיל כשהמיקרואורגניזמים המתאימים חסרים. תלמידים מניחים לפעמים שהוספת מיקרואורגניזמים היא תמיד הבחירה החזקה יותר. מיקרואורגניזמים שהוספו צריכים להתחרות במקומיים במקום שאינם מותאמים לו, ולכן לעתים קרובות מנסים קודם גירוי ביולוגי.

### במקום או אחרי חפירה

בטיפול במקום הקרקע נשארת איפה שהיא: באוורור ביולוגי שואבים אוויר דרך הקרקע כדי להזין מיקרואורגניזמים מעל מי התהום, ובהזרמת אוויר מזריקים אוויר מתחתם. בטיפול מחוץ למקום חופרים קודם את הקרקע: בחקלאות קרקע פורשים אותה בשכבה דקה והופכים אותה מדי פעם כדי להכניס אוויר, ובערימות ביולוגיות עורמים אותה עם צינורות שמזרימים דרכה אוויר. קל יותר לשלוט בקרקע שנחפרה, אבל החפירה עולה כסף ופוגעת באתר. דליפת הנפט של אקסון ואלדז ב־1989, כ־41,000 מטרים מעוקבים של נפט באלסקה, לימדה לקח: שטיפת חופים במים חמים בלחץ גבוה הרגה גם מיקרואורגניזמים שעוזרים לפרק נפט.

### לאט אבל בטוח: דוגמה פתורה

החולשה העיקרית של ביורמדיאציה היא המהירות. נניח, בדוגמה מומצאת, שבקרקע יש 5,000 מ״ג פחמימנים לק״ג וצריך להגיע ל־500. אם הפירוק מחצה את הכמות בכל פרק זמן קבוע, זמן מחצית החיים, הקרקע צריכה כ־3.32 זמני מחצית חיים, לפי החישוב שמתחת לפסקה. בעזרה זמן מחצית החיים יכול להיות 30 יום, ובסך הכול כ־100 יום; בלי עזרה, ב־120 יום, כ־400 יום. לכן ביורמדיאציה מתאימה לאתרים שיש בהם זמן, ולכן צריך למדוד את ההתקדמות בדגימות ולא להניח אותה. עקומות אמיתיות כמעט אף פעם אינן מסודרות כל כך. החלקים הקלים של הנפט מתפרקים בדרך כלל ראשונים, ואילו החלקים הכבדים, דמויי הזפת, נשארים הרבה יותר זמן, ולכן הירידה מאטה לעתים קרובות לקראת הסוף, וחלק מהשאריות עלול להישאר כלוא בקרקע, הרחק מהישג ידם של המיקרואורגניזמים.

log₂ 5000/500 = log₂ 10 ≈ 3.32

## תרגול: מה זו ביורמדיאציה?

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, הראו את החישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הגדירו ביורמדיאציה וציינו את שתי הקבוצות העיקריות של יצורים שמבצעים אותה.** — שימוש ביצורים חיים כדי לסלק מזהמים מקרקע, ממים או מאוויר. בעיקר חיידקים ופטריות.
2. **השלימו את התוצרים של הפירוק האירובי של נפט.** — פחמן דו־חמצני ומים; המיקרואורגניזמים גם בונים מחלק מהנפט תאים חדשים.
3. **השלימו מה כל שיטה מוסיפה, וכתבו איזו שיטה נשענת על המיקרואורגניזמים שכבר במקום.** — גירוי ביולוגי מוסיף מזון וחמצן; העשרה ביולוגית מוסיפה מיקרואורגניזמים נבחרים. הגירוי הביולוגי נשען על מה שכבר במקום.
4. **למה הוספת חנקן וזרחן עוזרת לחיידקים לפרק כתם נפט?** — הנפט נותן הרבה פחמן אבל כמעט אין בו חנקן וזרחן, שתאים צריכים כדי לגדול. הוספתם מאפשרת לחיידקים שאוכלים נפט להתרבות, למשל לחיידק Alcanivorax.
5. **קראו את היום שבו העקומה המזורזת מגיעה ל־500 מ״ג לק״ג, והסבירו את החישוב.** — בערך ביום 100. מ־5,000 ל־500 זו ירידה פי 10, כלומר כ־3.32 זמני מחצית חיים; 3.32 כפול 30 יום הם כ־100 יום.
6. **באותה דוגמה מומצאת, כמה פחמימנים נשארים אחרי 60 יום עם זמן מחצית חיים של 30 יום?** — שני זמני מחצית חיים: 5,000 חלקי 4, כלומר 1,250 מ״ג לק״ג.
7. **קרקע מזוהמת בעופרת. האם ביורמדיאציה יכולה לסלק את העופרת? הסבירו.** — היא אינה יכולה לפרק עופרת, כי אי אפשר לפרק מתכות. מיקרואורגניזמים או צמחים יכולים רק לשנות את הצורה הכימית שלה או לקבע אותה, ולכן צריך שיטות אחרות כדי לסלק אותה.

## שאלות נפוצות

### מה הן דוגמאות לביורמדיאציה?

הוספת חנקן וזרחן לחופים מזוהמים בנפט כדי שחיידקים שאוכלים נפט יגדלו, חקלאות קרקע של אדמה שזוהמה בדלק, הזרמת אוויר דרך קרקע מזוהמת, ושימוש בצמחים שקולטים מזהמים.

### האם ביורמדיאציה עדיפה על חפירת הקרקע ושריפתה או קבורתה?

היא בדרך כלל זולה ועדינה יותר ומשאירה תוצרים לא מזיקים, אבל היא איטית, עובדת רק על מזהמים שמיקרואורגניזמים יכולים לפרק ודורשת מעקב. הבחירה תלויה במזהם, באתר ובזמן שיש.

### מה ההבדל בין טיפול במקום לטיפול מחוץ למקום?

בטיפול במקום מטפלים בזיהום איפה שהוא, למשל בהזרמת אוויר דרך הקרקע. בטיפול מחוץ למקום חופרים קודם את הקרקע ומטפלים בה במקום אחר, למשל בחקלאות קרקע או בערימות.

### האם ביורמדיאציה יכולה לנקות מתכות כבדות?

לא בפירוק: אי אפשר לפרק מתכות. מיקרואורגניזמים יכולים לשנות את הצורה הכימית של מתכת כך שתהיה פחות ניידת או פחות רעילה, ויש צמחים שקולטים מתכות כך שאפשר לקצור אותן.

### למה ביורמדיאציה איטית?

מיקרואורגניזמים צריכים את התנאים המתאימים, חמצן, חנקן, זרחן, מים וטמפרטורה, והמזהם צריך להיות נגיש להם. התהליך נמשך לעתים קרובות חודשים עד שנים, וזו החולשה העיקרית שלו.
