• ביוטכנולוגיה: ביואתיקה והפיקוח על המחקר

מה זו הסכמה מדעת במחקר?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״בעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

הסכמה מדעת במחקר היא הסכמה חופשית של אדם להשתתף במחקר, אחרי שהוסברו לו, במילים שהוא מבין, המטרה, מה ייעשה, הסיכונים והתועלת האפשרית, החלופות, ושמותר לו לפרוש בכל עת. היא הפכה לכלל אחרי קוד נירנברג משנת 1947, ובישראל ועדת הלסינקי בודקת אותה לפני שמחקר בבית חולים מתחיל.

הסבר על הנושא

יותר מחתימה

מה זו הסכמה מדעת במחקר, ולמה היא הכלל הראשון של מחקר בבני אדם? מחקר מבקש מאנשים לקבל על עצמם מאמץ וסיכון בעיקר למען הידע, ולפעמים למען תועלת שאינה ודאית. הסכמה מדעת הופכת את ההסכמה שלהם לאמיתית. יש לה כמה מרכיבים. האדם מקבל מידע ברור: המטרה, ההליכים, הסיכונים והתועלת האפשרית, החלופות, ולמי לפנות. החוקרים בודקים שהמידע הובן. הבחירה חופשית, בלי לחץ, בלי תשלום גדול כל כך שהוא מטה את שיקול הדעת, ובלי פחד לאבד טיפול. לאדם יש כשירות להחליט. ואז באה ההסכמה, שכוללת את הזכות לפרוש בכל עת בלי לתת סיבה.

טעות נפוצה היא לחשוב שהסכמה פירושה חתימה על טופס. הטופס מתעד את ההסכמה; ההסכמה עצמה היא תהליך, שיחה שאפשר לחזור עליה בכל פעם שהמחקר משתנה. טופס שנחתם בלי הבנה אינו הסכמה מדעת. דרך פשוטה לבדוק שהמידע הובן היא לבקש מהאדם להסביר במילים שלו מה יקרה במחקר ומה הסיכונים.

חמשת המרכיבים של הסכמה מדעת מלמעלה למטה: מידע ברור; בדיקה שהמידע הובן; בחירה חופשית בלי לחץ; כשירות להחליט; הסכמה, עם הזכות לפרוש בכל עת.⁦1⁩. מידע ברור⁦2⁩. בדיקה שהמידע הובן⁦3⁩. בחירה חופשית בלי לחץ⁦4⁩. כשירות להחליט⁦5⁩. הסכמה, ואפשר לפרוש
הסכמה היא תהליך, לא חתימה.

מנירנברג להלסינקי

הכלל נולד מתוך פשעים. אחרי מלחמת העולם השנייה הועמדו לדין בנירנברג רופאים נאצים על ניסויים באסירים, ופסק הדין מ־19 באוגוסט 1947 קבע עשרה עקרונות, קוד נירנברג. העיקרון הראשון שלו: ההסכמה מרצון של הנבדק היא הכרחית לחלוטין. המשפט, שנקרא משפט הרופאים, הראה שרופאים עלולים לפגוע באנשים בשם המדע כשאין כללים ואין מי שיבדוק אותם.

ב־1964 אימצה ההסתדרות הרפואית העולמית את הצהרת הלסינקי, שנכתבה בידי רופאים בשביל רופאים. היא השאירה את ההסכמה במרכז, אבל התירה הסכמה של אפוטרופוס חוקי לאנשים שאינם יכולים לתת אותה בעצמם. ההצהרה עודכנה פעמים רבות; הגרסה האחרונה, מאוקטובר 2024, מדברת על משתתפים במחקר ולא על נבדקים, ומתארת הסכמה אידאלית כחופשית וגם מדעת. זהו קוד אתי ולא חוק, אבל מדינות רבות הכניסו אותו לכללים שלהן. היא גם קבעה סדר עדיפויות קבוע: טובתו של האדם שמשתתף במחקר קודמת לאינטרסים של המדע ושל החברה.

ציר זמן: קוד נירנברג, 1947; הצהרת הלסינקי, 1964; התקנות בישראל על ניסויים רפואיים בבני אדם, 1980; חוק זכויות החולה, 1996; העדכון האחרון של הצהרת הלסינקי, 2024.1947קוד נירנברג1964הצהרת הלסינקי1980תקנות הניסויים בישראל1996חוק זכויות החולה2024עדכון אחרון של הלסינקי
מפסק דין ועד הכללים של כל ניסוי בבית חולים.

ועדות הלסינקי בישראל

בישראל מחקר בבני אדם מוסדר בתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם) משנת 1980, וחובת ההסכמה מדעת מעוגנת גם בחוק זכויות החולה משנת 1996. בכל בית חולים יש ועדת הלסינקי מוסדית שחייבת לאשר כל ניסוי שנערך בו, וגם מנהל בית החולים צריך לאשר אותו. סוגים מסוימים של מחקר צריכים גם ועדה עליונה של משרד הבריאות; אחת מהן עוסקת במחקר גנטי. כשאדם אינו כשיר מבחינה משפטית, האפוטרופוס נותן את ההסכמה. בוועדות האלה יושבים גם אנשים שאינם מנהלים את המחקר, כדי שמי ששופט מחקר לא יהיה מי שעשוי להרוויח ממנו. על החוקרים גם לדווח לוועדה על אירועים חריגים בזמן הניסוי, כדי שתוכל לעצור אותו או לשנות אותו.

חמישה שלבים מלמעלה למטה לניסוי בבית חולים בישראל: החוקר כותב פרוטוקול; ועדת הלסינקי של בית החולים בודקת אותו; ועדה של משרד הבריאות בודקת גם היא כשסוג הניסוי מחייב; מנהל בית החולים מאשר; כל משתתף נותן הסכמה מדעת.⁦1⁩. החוקר כותב פרוטוקול⁦2⁩. ועדת הלסינקי המוסדית⁦3⁩. ועדה במשרד, אם צריך⁦4⁩. אישור מנהל בית החולים⁦5⁩. כל משתתף נותן הסכמה
בקווים כלליים, לפי התקנות משנת ⁦1980⁩ ונוהלי בתי החולים.

שאלות שהביוטכנולוגיה מוסיפה

הביוטכנולוגיה מותחת את הכלל. דם או רקמה שנמסרים לביובנק עשויים לשמש שנים אחר כך במחקרים שאיש עוד לא תכנן, ולכן חלק מהביובנקים מבקשים הסכמה רחבה למחקרים עתידיים שוועדה תאשר, ומבקרים אומרים שזו אינה הסכמה מדעת במלואה. תוצאה גנטית יכולה לגלות משהו על קרובי המשפחה של המשתתף, שמעולם לא הסכימו. בני נוער מתחת לגיל 18 צריכים בדרך כלל הסכמה של הורה, והחוקרים מבקשים גם את ההסכמה של הצעירים עצמם. בכל המקרים השאלה זהה: האם האדם באמת יודע למה הוא מסכים, והאם הוא חופשי לומר לא? טפסי הסכמה בשפה פשוטה, וזמן לשאול שאלות ולהתייעץ עם המשפחה לפני ההחלטה, הם חלק מהתשובה.

דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: הסכמה מדעת במחקר

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה במשפטים מלאים, והשוו לתשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: הסכמה מדעת במחקרשם:
  1. השלימו את מרכיב 3 ותנו דוגמה למשהו שהיה פוגע בו.

    חמשת המרכיבים של הסכמה מדעת, ומרכיב 3 מוחלף בסימן שאלה.⁦1⁩. מידע ברור⁦2⁩. בדיקה שהמידע הובן3. ?⁦4⁩. כשירות להחליט⁦5⁩. הסכמה, ואפשר לפרוש
  2. משתתף חתם על טופס ההסכמה אבל לא הבין את המחקר. האם ניתנה הסכמה מדעת? הסבירו.

  3. כתבו את האירוע של 1964, ובמה הוא היה שונה מקוד נירנברג בעניין ההסכמה.

    ציר הזמן מ־1947 עד 2024, והאירוע של 1964 מוחלף בסימן שאלה.1947קוד נירנברג1964?1980תקנות הניסויים בישראל1996חוק זכויות החולה2024עדכון אחרון של הלסינקי
  4. מה אמר העיקרון הראשון של קוד נירנברג, ולמה הוא נכתב אז?

  5. השלימו את שלב 2 באישור ניסוי בבית חולים בישראל, וכתבו מה הגוף הזה בודק.

    חמשת שלבי האישור של ניסוי בבית חולים בישראל, ושלב 2 מוחלף בסימן שאלה.⁦1⁩. החוקר כותב פרוטוקול2. ?⁦3⁩. ועדה במשרד, אם צריך⁦4⁩. אישור מנהל בית החולים⁦5⁩. כל משתתף נותן הסכמה
  6. נער בן 16 מוזמן להשתתף במחקר גנטי. של מי ההסכמה נחוצה, ולמה של שניהם?

  7. הציגו טיעון אחד בעד הסכמה רחבה בביובנקים וטיעון אחד נגדה.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

האם משתתף יכול לפרוש ממחקר אחרי שהסכים?

כן. הזכות לפרוש בכל עת, בלי לתת סיבה ובלי לאבד טיפול שמגיע לו, היא חלק מהסכמה מדעת בכל הקודים העיקריים.

מה זו ועדת הלסינקי?

בישראל, ועדה לאתיקה של מחקר בבית חולים או במוסד אחר, שחייבת לאשר מחקר בבני אדם לפני שהוא מתחיל, ובודקת את ההצדקה, את הסיכונים ואת תהליך ההסכמה; היא קרויה על שם הצהרת הלסינקי.

האם הצהרת הלסינקי היא חוק?

לא. זהו קוד אתי של ההסתדרות הרפואית העולמית. מדינות רבות, וישראל ביניהן, הכניסו את העקרונות שלו לתקנות שלהן.

מה ההבדל בין הסכמה של הורה להסכמה של קטין?

הסכמה של הורה או אפוטרופוס היא ההסכמה המשפטית. ההסכמה של הקטין עצמו, שאינו יכול להסכים מבחינה משפטית, נדרשת מתוך כבוד אליו, וחוקרים מבקשים אותה בכל מקרה.

האם הסכמה מדעת חלה גם על דוגמאות כמו דם או רוק?

כן. שימוש בדוגמאות או במידע גנטי של אדם למחקר דורש הסכמה, וביובנקים מסבירים איך הדוגמאות יישמרו, ישמשו ויוגנו.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לביוטכנולוגיה

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 127 המורים