# איך בונים עץ פילוגנטי מרצפי דנ״א?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ביוטכנולוגיה: ביואינפורמטיקה, נתונים ביולוגיים והמחשב](https://www.lessons.co.il/he/ביואינפורמטיקה) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/ביואינפורמטיקה/איך-בונים-עץ-פילוגנטי-מדנא

כדי לבנות עץ פילוגנטי מדנ״א, מיישרים את הרצפים, סופרים את ההבדלים בין כל זוג, ומחברים קודם את הזוג הדומה ביותר. אחר כך מתייחסים לזוג כקבוצה אחת, מחשבים את המרחק הממוצע שלה מהאחרים ומחברים את הקרוב הבא, עד שכולם בעץ אחד. פחות הבדלים פירושם אב קדמון משותף קרוב יותר בזמן.

## הסבר על הנושא

### הבדלים כמדד לקרבה

עץ פילוגנטי הוא תרשים של הקשרים בין יצורים חיים, או בין הגנים שלהם, לפי מוצא. בקצוות שלו, העלים, נמצאים הרצפים שמשווים; כל נקודה שבה ענפים נפגשים, צומת, מייצגת אב קדמון משותף משוער. הרעיון שמאפשר לדנ״א לצייר עץ כזה פשוט: מוטציות מצטברות לאורך הדורות, ולכן לשתי שושלות שנפרדו לפני זמן קצר יש יותר רצף משותף מאשר לשתיים שנפרדו מזמן.

השלב הראשון הוא יישור, הצבת הרצפים זה לצד זה כך שהמקומות המתאימים יעמדו זה מול זה, כמו בארבעת הרצפים בני 12 האותיות שבאיור, שהומצאו לדוגמה. אחר כך סופרים את ההבדלים בכל זוג. A ו־B שונים רק ב־2 מקומות, C שונה מכל אחד מהם ב־6, ו־D שונה משלושתם ב־8. טעות נפוצה היא לחשוב שהעץ מראה מין אחד שהופך למין אחר. כל העלים חיים היום; העץ מראה את האבות שהיו משותפים להם.

### מטבלת מרחקים

את הספירות מכניסים לטבלת מרחקים, מספר אחד לכל זוג. הטבלה סימטרית, כי המרחק מ־A ל־C שווה למרחק מ־C ל־A, ובאלכסון יש אפסים. התשובה כבר נמצאת בה, אבל עדיין לא בצורה של עץ.

ספירה פשוטה אינה כל הסיפור. לאורך זמן רב מקום אחד יכול להשתנות פעמיים, למשל מ־A ל־G ובחזרה ל־A, והשינוי השני מסתיר את הראשון. לכן ספירה פשוטה מעריכה בחסר את המרחק בין רצפים רחוקים, ותוכנות אמיתיות מתקנות זאת בעזרת מודל של האופן שבו בסיסים משתנים. גם מקומות שבהם יש לרצף אחד פער צריכים כלל משלהם. ברצפים קצרים וקרובים כמו אלה, ספירה פשוטה היא הערכה הוגנת.

### חיבור הזוג הקרוב, צעד אחר צעד

שיטת מרחקים פשוטה, UPGMA, עובדת כך. מוצאים את המספר הקטן ביותר בטבלה: A ו־B, 2. מחברים אותם, ומציבים את האב הקדמון שלהם במחצית המרחק, 1, מכל קצה. עכשיו מתייחסים ל־AB כקבוצה אחת וממצעים את המרחקים שלה מהשאר: ל־C, הממוצע של 6 ו־6, כלומר 6; ל־D, הממוצע של 8 ו־8, כלומר 8. הקטן ביותר עכשיו הוא AB ל־C, 6, ולכן C מתחבר בגובה 3. לבסוף D מתחבר לשלושתם בגובה 4, השורש.

תלמידים קוראים לפעמים את סדר העלים מלמעלה למטה כסדר הקרבה. מה שחשוב הוא איפה הענפים נפגשים: A ו־C חולקים אב קדמון בגובה 3, ו־A ו־D רק בשורש. אפשר גם לסובב ענפים סביב צומת בלי לשנות את העץ בכלל. סדר החיבורים, ולא סדר השמות בדף, הוא שקובע את העץ.

### מה השיטה מניחה

UPGMA מניחה שכל שושלת משתנה בערך באותו קצב, שעון מולקולרי. כשהקצבים שונים, היא יכולה לחבר את הזוג הלא נכון, ולכן משתמשים גם בשיטות אחרות: חיבור שכנים מתיר קצבים שונים, וסבירות מרבית בודקת איזה עץ מסביר הכי טוב את הרצפים לפי מודל של מוטציות. בהשוואת רצפים של רנ״א ריבוזומלי הראו קרל ווז וג׳ורג׳ פוקס ב־1977 שהארכאות הן קבוצה נפרדת של חיים, תגלית שנעשתה בעזרת עץ. אותם שלבים משמשים היום כדי לעקוב אחרי התפשטות נגיפים ואחרי המקור של גידולים חקלאיים. כדי לשפוט עץ, המדענים בונים אותו מחדש פעמים רבות ממקומות שנדגמו מחדש מתוך היישור, ומדווחים באיזו תדירות כל ענף מופיע; ענף שמופיע כמעט בכל פעם נתמך היטב. כך העץ מלווה תמיד במידה של ביטחון ולא רק בציור.

## תרגול: עצים פילוגנטיים

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, הראו את החישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מה מייצגים העלים והצמתים של עץ פילוגנטי?** — העלים הם הרצפים או המינים שמשווים, שחיים היום. הצמתים הם אבות קדמונים משותפים משוערים, שבהם השושלות נפרדו.
2. **הרצף של C הוא ACGTCATGAGCT, של A הוא GCACTGCGAGCT ושל B הוא ATACTGCGAGCT. ספרו את ההבדלים בין C ל־A ובין C ל־B, והשלימו את התאים המוסתרים.** — C ו־A שונים ב־6 מקומות, וכך גם C ו־B. שני המרחקים המוסתרים הם 6.
3. **איזה מין מתחבר לאחרים בשורש? הסבירו לפי טבלת המרחקים.** — D. הוא שונה מ־A, מ־B ומ־C ב־8 מקומות כל אחד, יותר מכל זוג אחר, ולכן הוא מתחבר אחרון.
4. **השלימו את שלב 4 וחשבו את המרחק מהקבוצה AB ל־C.** — ממצעים את המרחקים מהקבוצה החדשה לכל קבוצה אחרת. מ־AB ל־C: הממוצע של 6 ו־6, כלומר 6.
5. **בשלושה מינים, המרחק בין P ובין Q הוא 4, המרחק בין P ובין R הוא 10, והמרחק בין Q ובין R הוא 10. איזה זוג מתחבר ראשון, ובאילו גבהים נמצאים שני החיבורים?** — P ו־Q מתחברים ראשונים, בגובה 2, מחצית מ־4. R מתחבר אליהם בגובה 5, מחצית מ־10, בשורש.
6. **תלמידה אומרת: בעץ A מצויר ליד C, ולכן A קרוב יותר ל־C מאשר ל־D. האם היא צודקת?** — לא בגלל המקום בציור. את הקרבה קוראים מהצמתים: ל־A ול־C יש אב קדמון משותף בגובה 3, ול־A ול־D רק בשורש, בגובה 4, ולכן A קרוב יותר ל־C, אבל הסדר בדף לבדו אינו מראה דבר.
7. **למה UPGMA יכולה לתת עץ שגוי כששושלת אחת עוברת מוטציות מהר בהרבה מהאחרות?** — היא מניחה שכל השושלות משתנות באותו קצב. שושלת מהירה צוברת הבדלים נוספים ונראית רחוקה יותר משהיא באמת, ולכן היא עלולה להתחבר במקום הלא נכון.

## שאלות נפוצות

### מה זה עץ פילוגנטי?

תרשים של קשרים אבולוציוניים. העלים שלו הם המינים או הגנים שמשווים, הצמתים הם אבות קדמונים משותפים משוערים, והענפים מראים את קווי המוצא ביניהם.

### איך קוראים עץ פילוגנטי?

עוקבים אחרי שני עלים אחורה עד הצומת שבו הענפים שלהם נפגשים: זה האב הקדמון המשותף הקרוב ביותר שלהם. ככל שהצומת קרוב יותר לקצוות, הם קרובים יותר; סדר העלים בדף אינו משנה.

### מה ההבדל בין UPGMA ובין חיבור שכנים?

שתיהן בונות עץ מטבלת מרחקים. UPGMA מניחה שכל שושלת משתנה באותו קצב; חיבור שכנים מתיר קצבים שונים בענפים שונים, ולכן משתמשים בה יותר בנתונים אמיתיים.

### למה משתמשים בגנים של רנ״א ריבוזומלי לעץ של כל החיים?

בכל תא יש ריבוזומים, ולכן הגן קיים בכל היצורים החיים, וחלקים ממנו משתנים לאט מספיק כדי להשוות גם קבוצות רחוקות מאוד, כמו חיידקים וארכאות.

### האם עץ יכול להוכיח איך מינים התפתחו?

עץ הוא הסקה, ההסבר הטוב ביותר לנתונים לפי ההנחות של שיטה. גנים או שיטות שונים יכולים לתת עצים קצת שונים, ולכן המדענים בודקים כמה כל ענף נתמך.
