# איך התקשורת צריכה לדווח על התאבדות?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תקשורת: אתיקה ומשפט בתקשורת בישראל](https://www.lessons.co.il/he/אתיקה-ומשפט-בתקשורת) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/אתיקה-ומשפט-בתקשורת/איך-התקשורת-צריכה-לדווח-על-התאבדות

התקשורת צריכה לדווח על התאבדות באיפוק: בלי פרטים על השיטה או המקום, בלי כותרות סנסציוניות או ידיעות בולטות שחוזרות, בלשון זהירה ועם מידע איפה אפשר לקבל עזרה. מחקרים על אפקט ורתר קושרים סיקור דרמטי לעלייה במקרים, ואילו סיפורים על אנשים שהתמודדו עם משבר קשורים לירידה, ולכן דיווח אחראי יכול להציל חיים.

## הסבר על הנושא

### למה האופן שבו מדווחים חשוב

רוב הידיעות מוסרות מידע בלי לשנות את מה שאנשים עושים. דיווחים על התאבדות שונים, כי מחקרים מצאו שהאופן שבו הם מסופרים יכול להשפיע על קוראים פגיעים. ב־1974 מצא הסוציולוג דייוויד פיליפס שבארצות הברית מספר ההתאבדויות עלה אחרי שידיעות על התאבדות הופיעו בעמודים הראשונים של העיתונים, וקרא לדפוס אפקט ורתר, על שם גיבור הרומן של גתה מ־1774, "ייסורי ורתר הצעיר". מחקרים מאוחרים יותר מצאו עליות דומות, בעיקר אחרי סיקור ארוך של מותו של אדם מפורסם.

ההשפעה פועלת גם בכיוון ההפוך. ב־2010 מצא צוות בראשות תומס נידרקרוטנטלר שסיפורים על אנשים שעברו משבר אובדני ומצאו דרך אחרת היו קשורים לירידה במקרים. הם קראו לזה אפקט פפגנו, על שם דמות באופרה של מוצרט "חליל הקסם", שמשכנעים אותו לא לשים קץ לחייו. המסקנה לחדר החדשות: התוכן והצורה של הסיפור חשובים, ולא רק השאלה אם לפרסם.

### ההנחיות

בווינה של שנות השמונים, דיווחים דרמטיים על התאבדויות ברכבת התחתית לוו בעלייה במקרים. ב־1987 כתבה האגודה האוסטרית למניעת התאבדות הנחיות לעיתונאים, וכלי התקשורת הסכימו לפעול לפיהן. במחצית השנייה של אותה שנה ירד מספר ההתאבדויות ברכבת התחתית בכשלושה רבעים, והוא נשאר נמוך במשך שנים. ארגון הבריאות העולמי פרסם את המדריך הראשון שלו לאנשי תקשורת ב־2000 ועדכן אותו לאחרונה ב־2023.

ההנחיות מבקשות להימנע מפרטים על השיטה והמקום, מכותרות סנסציוניות, מתמונות ומסרטונים מהזירה, מהצבה בולטת ומחזרה על הידיעה, ומלשון שמציגה התאבדות כפתרון. הן מבקשות למסור מידע מדויק, לספר סיפורי התמודדות והחלמה, לנהוג ברגישות מיוחדת במשפחות ולציין איפה אפשר לקבל עזרה. טעות נפוצה היא לחשוב שההנחיות דורשות שתיקה. הן לא: הן דורשות לדווח אחרת.

### התקנון הישראלי וחדר החדשות

תקנון האתיקה של מועצת העיתונות מבקש לנהוג בנושא ההתאבדות ברגישות ובזהירות, ובדרך כלל להימנע מפרסום השיטה. כללים אחרים בתקנון חלים על כל מוות: אין לפרסם שם או תמונה של מי שמת לפני שהמשפחה קיבלה הודעה, למעט בנסיבות חריגות, ויש להתחשב בבקשת המשפחה שלא לפרסם פרטים.

בפועל, עורך שואל כמה שאלות לפני פרסום. האם יש עניין ציבורי בסיפור, או רק סקרנות? האם הכותרת צריכה את המילה התאבדות? האם יש בכתבה מידע איפה לקבל עזרה? בישראל, למשל, ער״ן מציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון 1201.

אותן שאלות חלות היום גם מחוץ לחדר החדשות. סרטון מהזירה, פוסט דרמטי או שמועה על השיטה יכולים להתפשט ברשתות החברתיות בתוך דקות, לעיתים קרובות לפני שעורך כלשהו ראה אותם. לכן ההנחיות פונות גם לחשבונות הרשת של כלי התקשורת, והן מבחן הוגן לכל מי שעומד לשתף פוסט כזה.

### תשובה לבחינה, והערה

תשובה טובה מסבירה את אפקט ורתר ואפקט פפגנו עם החוקרים והשנים, מונה את ההנחיות העיקריות, מביאה את העיקרון של התקנון הישראלי ומחילה אותם על דיווח בדוי. אם הנושא נוגע בכם או במישהו שאתם מכירים, שיחה עם יועצת בית הספר, עם הורה או עם ער״ן היא צעד ראשון טוב.

## תרגול: דיווח על התאבדות

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. כל כלי התקשורת, האנשים והדיווחים בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את התא החסר בטבלה.** — כותרת סנסציונית: ההנחיות מבקשות להימנע ממנה.
2. **השלימו את התא החסר בטבלה.** — ירידה במקרים: אחרי סיפורים על אנשים שהתמודדו עם משבר נמצאה ירידה בהתאבדויות.
3. **השלימו את האירוע החסר בציר הזמן.** — 1987: האגודה האוסטרית למניעת התאבדות כתבה הנחיות לעיתונאים בווינה, וכלי התקשורת הסכימו לפעול לפיהן.
4. **מהו אפקט ורתר, מי קרא לו כך ומתי?** — העלייה בהתאבדויות אחרי דיווחים דרמטיים ובולטים על התאבדות. הסוציולוג דייוויד פיליפס קרא לו כך ב־1974, על שם גיבור הרומן של גתה מ־1774.
5. **תלמיד אומר: "לפי ההנחיות, אסור לעיתונים לדווח על התאבדויות בכלל." האם הוא צודק?** — לא. ההנחיות מבקשות לדווח אחרת: בלי פרטים על השיטה או המקום, בלי כותרות סנסציוניות, בלשון זהירה, עם סיפורי התמודדות ועם מידע איפה לקבל עזרה.
6. **אתר חדשות בדוי מפרסם, מעל תמונה מהזירה, את הכותרת: "הלם: הזמרת המפורסמת נמצאה מתה, כך זה קרה". ציינו שלוש בעיות לפי ההנחיות.** — כותרת סנסציונית; הבטחה לפרטים על השיטה; תמונה מהזירה. בנוסף, אין מידע איפה לקבל עזרה.
7. **נסחו מחדש את הכותרת מהסעיף הקודם, והוסיפו משפט אחד שהדיווח צריך לכלול.** — למשל: "הזמרת דנה לוי (שם בדוי) מתה בגיל 34; המעריצים נפרדים". משפט להוספה: "אם אתם עוברים תקופה קשה, ער״ן מציע תמיכה בטלפון 1201."

## שאלות נפוצות

### מהו אפקט ורתר?

זו העלייה בהתאבדויות שמחקרים מצאו אחרי דיווחים דרמטיים ובולטים על התאבדות. הסוציולוג דייוויד פיליפס קרא לה כך ב־1974, על שם גיבור הרומן של גתה מ־1774.

### מהו אפקט פפגנו?

זו ההשפעה המגינה של סיפורים על אנשים שעברו משבר אובדני והתמודדו איתו. מחקר של נידרקרוטנטלר ועמיתיו מ־2010 מצא שאחרי סיפורים כאלה הייתה ירידה בהתאבדויות.

### האם ההנחיות אוסרות לדווח על התאבדות?

לא. הן מבקשות דיווח אחראי: בלי פרטים על השיטה או המקום, בלי כותרות סנסציוניות, בלשון זהירה, עם סיפורי התמודדות ועם מידע איפה לקבל עזרה.

### מה אומר תקנון האתיקה בישראל על התאבדות?

תקנון האתיקה של מועצת העיתונות מבקש לנהוג בנושא ברגישות ובזהירות, ובדרך כלל להימנע מפרסום השיטה.

### איפה אפשר לקבל עזרה בישראל?

יועצת בית הספר, הורה או רופא הם אנשים טובים לדבר איתם. ער״ן מציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון 1201, ובמצב חירום מתקשרים למד״א ב־101.
