# מהם מים וירטואליים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: אקלים, מזג אוויר ומים בישראל](https://www.lessons.co.il/he/אקלים-ומים-בישראל) · כיתה י״א · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/אקלים-ומים-בישראל/מהם-מים-וירטואליים

מים וירטואליים הם המים שהשתמשו בהם כדי לייצר מזון או מוצר, כאילו הם נמצאים בתוכו. לייצור קילוגרם בשר בקר נדרשו כ־15,400 ליטר מים, ולקילוגרם עגבניות כ־214. כשמדינה יבשה מייבאת דגנים או בשר, היא מייבאת גם את המים האלה וחוסכת את שלה. הגיאוגרף טוני אלן טבע את המונח ב־1993.

## הסבר על הנושא

### מים שאי אפשר לראות

כל מזון גודל במים: גשם שנספג בשדה חיטה, מי נהר שהובלו לשדות אורז, המים שפרה שתתה והמים שגידלו את המזון שלה. מים וירטואליים הם כל המים האלה, כאילו הם נוסעים בתוך המוצר. הגיאוגרף הבריטי טוני אלן, שחקר את המים של המזרח התיכון, טבע את המונח ב־1993, ועל הרעיון זכה ב־2008 בפרס המים של שטוקהולם.

ב־2002 הפך אותו ארין הוקסטרה למספר, טביעת הרגל המימית: מספר הליטרים שנדרשו לייצור קילוגרם אחד או פריט אחד. לפי הממוצעים העולמיים של מקונן והוקסטרה (2010), קילוגרם בשר בקר דורש כ־15,415 ליטר, קילוגרם אורז 2,497, לחם חיטה 1,608 ועגבניות 214. בשר בקר דורש פי 72 בערך יותר מים מעגבניות, קילוגרם מול קילוגרם, כי הבהמה אוכלת מספוא שנים לפני השחיטה. המבורגר של 150 גרם מסתיר כ־2,300 ליטר.

### מים ירוקים, כחולים ואפורים

לא כל המים האלה זהים. מים ירוקים הם גשם שנשמר בקרקע ומשמש את הצמחים במקום שבו ירד. מים כחולים נלקחים מנהרות, מאגמים וממי תהום, המים שמדינה יכולה להוביל בצינור לערים שלה. מים אפורים הם המים הנקיים שדרושים כדי לדלל את הזיהום שמוצר משאיר אחריו, כמו דשן שנשטף משדה.

הטעות הנפוצה היא להתייחס לכל ליטר בטביעת הרגל כאל ליטר שעיר יכלה לשתות. שדה חיטה שמושקה רק בגשם משתמש במים ירוקים שלא היו מגיעים לברז בכל מקרה. שדה כותנה שמושקה מנהר משתמש במים כחולים שעיר יכלה להשתמש בהם. למדינה יבשה, הליטרים הכחולים הם החשובים.

### איך מדינות יבשות סוחרות במים

הטענה של אלן הייתה שמדינה שחסרים לה מים אינה חייבת למצוא בבית את כל המים של המזון שלה. אפשר לגדל גידולים צמאים במקום שבו הגשם רב ולייבא אותם, וכך המים נשארים במדינה הגשומה והמדינה היבשה חוסכת את שלה. זהו סחר במים וירטואליים. ישראל מייבאת דגנים, זרעי שמן ובשר, ואיתם כמות גדולה של מים וירטואליים. דוגמה מחושבת: ב־100,000 טונות של אורז מיובא יש כ־100,000 × 2,497 ≈ 250 מיליון מ״ק של מים וירטואליים, כחמישית מ־1,278 מיליון המ״ק של מים טבעיים שהיו לישראל ב־2022.

אותו היגיון פועל גם ביצוא. מכירת גידולים צמאים לחוץ לארץ שולחת מים נדירים לחוץ לארץ, ולכן, לפי ויקיפדיה, מדינות שחסרות מים כמו ישראל אינן מעודדות יצוא של תפוזים.

### האם המים הווירטואליים הם מדריך טוב?

הרעיון מועיל, ויש לו מבקרים. יבוא מזון חוסך מים מקומיים ומשחרר אותם לערים ולתעשייה, אבל הוא הופך את המדינה לתלויה באחרות: כשהמחירים בעולם מזנקים או כשספק מפסיק למכור, המזון מתייקר או חסר. חלק ממומחי המים, ובהם נציבות המים הלאומית של אוסטרליה, טענו שהמספרים אומרים מעט על חלוקת מים נדירים, כי הם מערבבים גשם עם השקיה ומתעלמים מן השאלה אם המים היו נדירים במקום שבו הגידול גדל. בבגרות הראו את שני הצדדים: מה הסחר חוסך ובמה הוא מסכן.

## תרגול: מים וירטואליים

לתלמידי כיתה י״א שלומדים גיאוגרפיה. היעזרו בתרשימים, בשרשראות ובטבלאות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **בתרשים מוסתרת טביעת הרגל המימית של האורז. היא 2,497 ליטר לקילוגרם. פי כמה זה מטביעת הרגל של תפוחי אדמה? עגלו למספר שלם.** — 2,497 ÷ 287 ≈ 9. קילוגרם אורז דורש פי 9 בערך יותר מים מקילוגרם תפוחי אדמה.
2. **חשבו בעזרת התרשים את המים הווירטואליים בארוחת צהריים של 200 גרם אורז, 100 גרם עגבניות וכוס חלב של 250 גרם.** — אורז: 0.2 × 2,497 ≈ 499 ליטר. עגבניות: 0.1 × 214 ≈ 21 ליטר. חלב: 0.25 × 1,021 ≈ 255 ליטר. בסך הכול כ־775 ליטר.
3. **כתבו מאין באים המים מכל צבע.** — ירוקים: גשם שנשמר בקרקע ומשמש את הצמחים במקום שבו ירד. כחולים: מים שנלקחים מנהרות, מאגמים וממי תהום. אפורים: המים הדרושים כדי לדלל את הזיהום שמוצר משאיר.
4. **השלימו את השלב החסר בסחר במים וירטואליים, והסבירו במשפט אחד למה מדינה ב׳ חוסכת מים.** — החיטה נשלחת למדינה ב׳. ב׳ אוכלת חיטה שגודלה בגשם של א׳, ולכן היא אינה צריכה להשתמש במים הנדירים שלה כדי לגדל אותה.
5. **מדינה יבשה מייצאת 50,000 טונות אורז בשנה. כמה מים וירטואליים היא שולחת לחוץ לארץ, במיליוני מ״ק?** — ליטרים לקילוגרם הם מ״ק לטונה: 50,000 × 2,497 = 124,850,000 מ״ק, כ־125 מיליון. למדינה יבשה אלה הרבה מים לייצא.
6. **השלימו את הטיעון המוסתר נגד הסתמכות על מזון מיובא, והסבירו אותו בדוגמה.** — תלות במדינות אחרות. אם אצל הספק יש בצורת, מלחמה או איסור יצוא, המדינה המייבאת עלולה לעמוד מול מחירים גבוהים או מחסור.
7. **תלמיד אומר: קילוגרם חיטה משדה בעל במדינה גשומה צורך 1,600 ליטר, ולכן לייבא אותו זה בזבוז של מי העולם. הסבירו מה התלמיד מחמיץ, בעזרת צבעי המים.** — רוב טביעת הרגל של החיטה הזאת היא מים ירוקים, גשם שירד על השדה ולא היה אפשר להוביל לעיר. גידול אותה חיטה בהשקיה במדינה יבשה היה צורך מים כחולים נדירים. לכן יבוא שלה יכול לחסוך מים בסך הכול, ולא לבזבז.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין מים וירטואליים לטביעת רגל מימית?

מים וירטואליים הם הרעיון שמוצר נושא את המים שבהם יוצר. טביעת הרגל המימית, שהציג ארין הוקסטרה ב־2002, מודדת אותם: ליטרים לקילוגרם או לפריט, מחולקים למים ירוקים, כחולים ואפורים.

### למה לבשר בקר יש טביעת רגל מימית גדולה כל כך?

פרה לבשר אוכלת דגנים ועשב במשך שנים לפני השחיטה, וגידול המזון שלה לוקח את רוב המים. לפי הממוצעים העולמיים של מקונן והוקסטרה (2010), קילוגרם בשר בקר דורש כ־15,400 ליטר, לעומת כ־4,300 לעוף.

### האם אכילת פחות בשר חוסכת מים בישראל?

היא מקטינה את טביעת הרגל המימית של האדם, אבל חלק גדול מן הבשר ומן המספוא בישראל מיובא, ולכן חלק גדול מן המים שנחסכים נמצא בחוץ לארץ. ההשפעה על המים של ישראל תלויה במקום שבו גודל המזון ובשאלה אם הושקה בגשם או בהשקיה.

### מי המציא את רעיון המים הווירטואליים?

הגיאוגרף הבריטי ג׳ון אנתוני (טוני) אלן טבע את המונח ב־1993. על הרעיון הוא קיבל ב־2008 את פרס המים של שטוקהולם.

### האם סחר במים וירטואליים הוא יצוא של מים?

לא נשלחים מים. מה שעובר הוא מזון או סחורות שיוצרו במים. המים נשארים, או נוצלו, במקום שבו יוצר המוצר, והמדינה המייבאת נמנעת מלהשתמש במים שלה כדי לייצר אותו.
