# מהם הקווים האדומים של הכנרת?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: אקלים, מזג אוויר ומים בישראל](https://www.lessons.co.il/he/אקלים-ומים-בישראל) · כיתה י״א · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/אקלים-ומים-בישראל/מהם-הקווים-האדומים-של-הכנרת

הקווים האדומים של הכנרת הם שני המפלסים שבין שניהם מנהלים את האגם. מעל הקו האדום העליון, 208.8 מטר מתחת לפני הים, החופים מתחילים להיות מוצפים. מתחת לקו האדום התחתון, 213 מטר מתחת לפני הים, יש להפסיק לשאוב כדי לשמור על איכות המים. הקו השחור, 214.87 מטר מתחת לפני הים, הוא השפל של 2001.

## הסבר על הנושא

### שני קווים אדומים וקו שחור

הכנרת היא האגם הגדול היחיד של מים מתוקים בישראל, והיא גם מאגר, ולכן מנהלים את המפלס שלה בין שני גבולות. הקו האדום העליון נמצא 208.8 מטר מתחת לפני הים: מעליו מתחילים להיות מוצפים החופים, הכבישים והטיילות סביב האגם. הקו האדום התחתון נמצא 213 מטר מתחת לפני הים: מתחתיו אסור לשאוב, כי איכות המים והחיים באגם בסכנה. השפל הנמוך ביותר שנמדד, 214.87 מטר מתחת לפני הים ב־2001, נקרא הקו השחור.

בין הקווים האדומים יש 4.2 מטר של מפלס. לפי הנפחים שבוויקיפדיה העברית, כ־4.3 מיליארד מ״ק בקו העליון וכ־3.6 מיליארד בתחתון, כל מטר מחזיק כ־167 מיליון מ״ק, מספר שמתאים לאגם ששטחו כ־166 קמ״ר. הקווים האדומים של הכנרת אינם חוק טבע. הם החלטות ניהול: הקו האדום התחתון נקבע תחילה במינוס 212, והורד כמה פעמים בשנות הבצורת של שנות השמונים והתשעים עד שהתייצב במינוס 213.

### למה המפלס עולה ויורד

המפלס הוא מאזן בין מים שנכנסים למים שיוצאים. מים נכנסים מן הירדן ומנחלי הגולן והגליל, מן הגשם שיורד על האגם ומן המעיינות. הם יוצאים באידוי בקיץ החם, בשאיבה למוביל הארצי שהושלם ב־1964, באספקה ליישובים, לחקלאות ולירדן, ודרך סכר דגניה אל הירדן הדרומי. בחורף גשום הכניסה גוברת: בעונת 2018–19 עלה האגם בשיא של 3.47 מטר, וב־2019–20 בעוד 2.82 מטר. ברצף של שנים שחונות השאיבה והאידוי גוברים.

מפלס נמוך אינו רק פחות מים. המעיינות המלוחים בקרקעית ובחוף ממשיכים לזרום, ולכן כשיש פחות מים מתוקים האגם נעשה מלוח יותר, ומים חמים ורדודים מעודדים אצות. לכן הקו התחתון הוא קו של איכות המים לא פחות משל כמותם.

### על מה כל קו שומר

קראו את הקווים כמו מד. ליד הקו העליון הסכנה היא הצפה, ולכן משחררים מים. ליד הקו התחתון הסכנה היא פגיעה באגם, ולכן מצמצמים את השאיבה. טעות נפוצה היא לחשוב שהקו השחור הוא קו אדום שלישי שהמדינה קבעה. הוא פשוט המפלס הנמוך ביותר שנמדד אי פעם, אזהרה למה שבצורת ארוכה יכולה לעשות.

### אגם שההתפלה שינתה

במשך עשרות שנים הכנרת הייתה הלב של משק המים וסיפקה כרבע מן המים שישראל צרכה. ההתפלה שינתה את זה. מאז שמתקן ההתפלה הגדול הראשון נפתח באשקלון ב־2005, רוב מי השתייה במרכז באים מן הים, וחלקה של הכנרת ירד לאחוזים בודדים, ולכן אפשר לשאוב ממנה פחות בשנים שחונות. מאז סוף 2022 המוביל ההפוך יכול אפילו לשלוח מים מותפלים צפונה, אל נחל צלמון ומשם אל האגם.

הוא הופעל לראשונה אחרי החורף השחון של 2024–25, כשביישובים רבים סביב האגם ירדו 40 אחוזים מן הגשם הרגיל או פחות. לפי טיימס אוף ישראל, ב־10 בנובמבר 2025 עמד האגם 213.33 מטר מתחת לפני הים, קרוב לקו האדום התחתון. מים מותפלים החלו לזרום אליו בקצב של 1,000 מ״ק בשעה, ובאותה שנה תוכננה שאיבה של 20 מיליון מ״ק בלבד, עשירית מן הכמות הרגילה.

## תרגול: הקווים האדומים של הכנרת

לתלמידי כיתה י״א שלומדים גיאוגרפיה. היעזרו בגרפים, בתרשימים ובטבלאות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את שמו של כל קו על המד. אחר כך חשבו בכמה מטרים מתחת לקו האדום התחתון עמד האגם בשפל השיא של 2001.** — מלמעלה למטה: הקו האדום העליון (מינוס 208.8 מטר), הקו האדום התחתון (מינוס 213 מטר) והקו השחור (מינוס 214.87 מטר). 214.87 - 213 = 1.87 מטר מתחת לקו האדום התחתון. זהירות עם מספרים שליליים: ככל שהמספר שאחרי המינוס גדול יותר, האגם נמוך יותר.
2. **כל מטר של מפלס מחזיק כ־166 מיליון מ״ק מים. כמה מים יש בין הקו האדום העליון לקו האדום התחתון?** — (213 - 208.8) × 166 = 4.2 × 166 ≈ 697 מיליון מ״ק, כ־0.7 מיליארד, וזה מתאים לפער בין 4.3 ל־3.6 מיליארד מ״ק.
3. **השלימו את הדרך החסרה שבה מים יוצאים מן האגם, וכתבו באיזו עונה היא מוציאה הכי הרבה מים.** — אידוי. הוא הגדול ביותר בקיץ החם והיבש, כשהשמש והאוויר החם לוקחים מים מכל פני האגם.
4. **קראו את התרשים. בכמה עלה האגם בשתי העונות יחד, וכמה מים בערך נוספו ב־2018–19 לבדה?** — 3.47 + 2.82 = 6.29 מטר. ב־2018–19: 3.47 × 166 ≈ 576 מיליון מ״ק.
5. **מים מותפלים זורמים לאגם בקצב של 1,000 מ״ק בשעה. כמה מ״ק הם בחודש של 30 ימים, ובכמה סנטימטרים הם מעלים אגם ששטחו 166 קמ״ר?** — 1,000 × 24 × 30 = 720,000 מ״ק. מחולקים על פני 166,000,000 מ״ר: 720,000 ÷ 166,000,000 ≈ 0.004 מטר, כ־0.4 ס״מ בחודש, קרוב לחצי הסנטימטר שהמיזם צפה.
6. **כתבו את האירוע החסר בציר הזמן והסבירו איך הוא הופך את הכיוון הישן של המים.** — 2022: המוביל ההפוך הושלם. מאז 1964 המוביל הארצי לקח מים מן האגם דרומה למרכז; המוביל ההפוך יכול להביא מים מותפלים מן החוף צפונה אל האגם.
7. **עיתון כותב: הכנרת ירדה מתחת לקו האדום, ולכן לישראל נגמרים מי השתייה. הסבירו שני דברים שהכותרת טועה בהם.** — ראשית, הקו האדום התחתון שומר על האיכות ועל החיים באגם; ירידה מתחתיו פירושה שיש להפסיק לשאוב, לא שהברזים מתייבשים. שנית, רוב מי השתייה במרכז באים היום מהתפלה, והכנרת מספקת רק אחוזים בודדים מן המים בישראל, ולכן אגם נמוך הוא בעיה אקולוגית ובעיית ניהול יותר משהוא משבר אספקה.

## שאלות נפוצות

### מה מפלס הכנרת היום?

המפלס משתנה כל יום עם הגשם, השאיבה והאידוי. ב־10 בנובמבר 2025 הוא עמד על 213.33 מטר מתחת לפני הים, קרוב לקו האדום התחתון של מינוס 213, לפי טיימס אוף ישראל. את המפלס העדכני מפרסמת רשות המים מדי יום.

### מה קורה אם הכנרת יורדת מתחת לקו השחור?

הקו השחור מסמן את המפלס הנמוך ביותר שנמדד, מינוס 214.87 מטר ב־2001. מתחתיו המים נעשים מלוחים יותר, האצות מתפשטות והחוף וחיות הבר נפגעים, ולכן מפסיקים לשאוב הרבה לפני כן, בקו האדום התחתון.

### למה ישראל מזרימה מים מותפלים לכנרת?

אחרי החורף השחון של 2024–25 האגם היה קרוב לקו האדום התחתון. מים מותפלים שנשלחים צפונה במוביל ההפוך מאטים את הירידה ומאפשרים לאגם להמשיך לספק מים לצפון בזמן שהשאיבה ממנו מצומצמת, לפי טיימס אוף ישראל.

### מהו המוביל הארצי?

המוביל הארצי, שהושלם ב־1964, הוא מערכת של צינורות, תעלות ומנהרות שהובילה מים מן הכנרת אל מרכז הארץ ודרומה. במשך עשרות שנים הוא היה עמוד השדרה של אספקת המים בישראל.

### האם הכנרת הגיעה פעם לקו האדום העליון?

היא התקרבה אליו בחורפים גשומים מאוד. אחרי העליות של 2018–19 ו־2019–20, של 3.47 ו־2.82 מטר, עמד האגם באפריל 2020 כ־16 סנטימטרים בלבד מתחת לקו האדום העליון, לפי הג׳רוזלם פוסט.
