# מה הן רגישות וסגוליות של בדיקה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ביוטכנולוגיה: אבחון מולקולרי, קריאת דנ״א כדי לענות על שאלות](https://www.lessons.co.il/he/אבחון-מולקולרי) · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/אבחון-מולקולרי/מה-הן-רגישות-וסגוליות-של-בדיקה

רגישות היא החלק מהאנשים שיש להם מצב מסוים שהבדיקה מזהה נכון כחיוביים; סגוליות היא החלק מהאנשים שאין להם המצב שהבדיקה מזהה נכון כשליליים. בדיקה ברגישות של 90% מחמיצה 1 מכל 10 מקרים אמיתיים; בדיקה בסגוליות של 95% מסמנת בטעות 5 מכל 100 בריאים. מה פירושה של תוצאה חיובית תלוי גם בשכיחות המצב.

## הסבר על הנושא

### ארבעה סוגי תוצאות

מה הן רגישות וסגוליות של בדיקה? כל בדיקת אבחון, מ־ELISA ועד PCR ורצועה מהירה, נשפטת לפי התדירות שבה היא צודקת. השוואה של בדיקה לבדיקת ייחוס אמינה נותנת ארבעה סוגי תוצאות: חיובי אמיתי, אדם עם המצב שיוצא חיובי; שלילי שגוי, אדם עם המצב שיוצא שלילי; חיובי שגוי, אדם בלי המצב שיוצא חיובי; ושלילי אמיתי. מסדרים אותם בטבלה של שתיים על שתיים. בדיקת הייחוס, שנקראת לפעמים תקן הזהב, צריכה להיות אמינה בעצמה: אם היא מחמיצה מקרים, גם המספרים של הבדיקה החדשה שגויים. רגישות וסגוליות מתארות את הבדיקה בערך סף נתון; כשמודדים אותן בניסוי קפדני, הן אינן תלויות בשאלה לכמה מהמשתתפים היה המצב.

בניסוי מומצא ב־1,000 אנשים, ל־100 יש המצב: 90 יוצאים חיוביים ו־10 שליליים. מתוך 900 בלעדיו, 855 יוצאים שליליים ו־45 חיוביים. רגישות היא החלק מבעלי המצב שהבדיקה מוצאת, 90%. סגוליות היא החלק ממי שאין לו המצב שהבדיקה משחררת, 95%:

90 ÷ 100 = 90% 855 ÷ 900 = 95%

### מה פירושה של תוצאה חיובית

אדם שמחזיק תוצאה חיובית שואל שאלה אחרת: בהינתן התוצאה הזאת, מה הסיכוי שיש לי המצב? זה ערך הניבוי החיובי. באותו ניסוי, 135 אנשים יצאו חיוביים, 90 אמיתיים ו־45 שגויים, ולכן כ־66.7% מהחיוביים אמיתיים. מתוך 865 השליליים, 855 אמיתיים, ערך ניבוי שלילי של כ־98.8%.

הטעות הנפוצה ביותר היא לקרוא את הרגישות כתשובה הזאת, לחשוב שבבדיקה ברגישות של 90%, תוצאה חיובית פירושה סיכוי של 90% למצב. הרגישות מתחילה מאנשים שידוע שיש להם המצב; ערך הניבוי מתחיל מהתוצאה. כלל אצבע מועיל: בדיקה רגישה מאוד מחמיצה לעתים רחוקות, ולכן תוצאה שלילית שלה מרגיעה; בדיקה סגולית מאוד מתריעה לשווא לעתים רחוקות, ולכן תוצאה חיובית שלה משכנעת. לכן מתכננים לעתים קרובות שתי בדיקות: הראשונה רגישה, כדי לא להחמיץ, והשנייה סגולית, כדי לאשר.

### למה נדירות משנה הכול

עכשיו נשתמש באותה בדיקה ב־10,000 אנשים, שרק ל־1% מהם, 100 אנשים, יש המצב. היא עדיין מוצאת 90 מהם. אבל גם 5% מ־9,900 האנשים בלי המצב, 495 אנשים, יוצאים חיוביים. מתוך 585 חיוביים רק 90 אמיתיים, כלומר כ־15.4%. שום דבר בבדיקה לא השתנה; המצב נעשה נדיר יותר, ורוב החיוביים נעשו שגויים. טעות זו, להתעלם מהשכיחות, נפוצה לא רק אצל תלמידים: גם מבוגרים משכילים נופלים בה, ולכן חשוב לחשב ולא לנחש.

90 ÷ 585 ≈ 15.4%

לכן אחרי בדיקת סקר שניתנת לאנשים רבים באה בדיקה שנייה, סגולית יותר, לכל מי שיצא חיובי, ולכן תוצאה בודדת מפרש רופא שיודע עד כמה המצב היה סביר מלכתחילה. כך החשבון הפשוט של הטבלה מסביר החלטה שמערכות בריאות מקבלות בכל יום.

### הזזת הסף

בדיקות רבות נותנות מספר, בליעה ב־ELISA או Ct ב־PCR כמותי, וערך סף קובע מה נחשב חיובי. הערכים של אנשים עם המצב ובלעדיו חופפים. הזזת הסף כדי לתפוס יותר מקרים אמיתיים מעלה את הרגישות, אבל מכניסה יותר חיוביים שגויים ומורידה את הסגוליות; הזזה לכיוון השני עושה את ההפך. מתכנני בדיקות בוחרים את האיזון לפי המחיר של מקרה שהוחמץ ושל אזעקת שווא. בניסוי המומצא, סף נמוך יותר עשוי למצוא 95 מתוך 100 המקרים האמיתיים ולסמן 90 בריאים במקום 45: הרגישות עולה ל־95%, והסגוליות יורדת ל־90%, כי רק 810 מתוך 900 יוצאים שליליים.

## תרגול: רגישות וסגוליות

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״ב. כל המספרים מומצאים. הראו כל חישוב, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את התאים המוסתרים בטבלה, לפי הסכומים: ל־100 אנשים יש המצב ול־900 אין.** — שליליים שגויים: 100 - 90 = 10. חיוביים שגויים: 900 - 855 = 45.
2. **הגדירו רגישות וסגוליות במשפט אחד כל אחת.** — רגישות היא החלק מבעלי המצב שהבדיקה מזהה נכון כחיוביים. סגוליות היא החלק ממי שאין לו המצב שהבדיקה מזהה נכון כשליליים.
3. **בדיקה חדשה נבדקת ב־200 אנשים עם מצב וב־800 בלעדיו. היא חיובית אצל 180 מהקבוצה הראשונה ושלילית אצל 760 מהשנייה. חשבו את הרגישות ואת הסגוליות שלה.** — רגישות 180 ÷ 200 = 90%. סגוליות 760 ÷ 800 = 95%.
4. **באותה בדיקה, איזה חלק מהתוצאות החיוביות אמיתיות?** — חיוביים: 180 אמיתיים ו־800 - 760 = 40 שגויים. ‏180 ÷ 220 ≈ 81.8%.
5. **השלימו את העמודה השנייה, והסבירו מדוע היא נמוכה כל כך מהראשונה.** — 15.4%. כשהמצב קיים רק אצל 1% מהאנשים, 5% החיוביים השגויים מבין הבריאים הרבים עולים במספרם על החיוביים האמיתיים.
6. **תלמיד אומר: הבדיקה רגישה ב־90%, ולכן התוצאה החיובית שלי פירושה סיכוי של 90% שיש לי המצב. הסבירו את הטעות.** — רגישות היא החלק מבעלי המצב שיוצאים חיוביים. הסיכוי שלאדם חיובי יש המצב הוא ערך הניבוי החיובי, והוא תלוי בסגוליות ובשכיחות המצב.
7. **אם מזיזים את קו הסף שמאלה, מה קורה לרגישות ולסגוליות? הסבירו לפי העקומות.** — הרגישות עולה, כי חלק גדול יותר מהעקומה של בעלי המצב נמצא מימין לקו. הסגוליות יורדת, כי גם חלק גדול יותר מהעקומה של מי שאין לו המצב נמצא מימין לקו והופך לחיוביים שגויים.

## שאלות נפוצות

### מה חשוב יותר, רגישות או סגוליות?

זה תלוי בשימוש. בדיקה שצריכה לא להחמיץ מקרים, כמו בדיקת סקר ראשונה, צריכה רגישות גבוהה; בדיקה שמאשרת תוצאה לפני החלטה חשובה צריכה סגוליות גבוהה.

### מה זו תוצאה חיובית שגויה?

תוצאה חיובית אצל אדם שאין לו המצב. תוצאה שלילית שגויה היא תוצאה שלילית אצל אדם שיש לו המצב.

### האם בדיקה יכולה להיות רגישה ב־100% וסגולית ב־100%?

בפועל כמעט אף פעם לא, כי הערכים של אנשים עם המצב ובלעדיו חופפים בדרך כלל, וכל סף מסווג חלק מהם לא נכון.

### למה בודקים תוצאה חיובית בבדיקת סקר בבדיקה נוספת?

כשהמצב נדיר, רבות מהתוצאות החיוביות בבדיקת סקר שגויות. בדיקה שנייה, סגולית יותר, מאשרת אילו מהחיוביים אמיתיים.

### האם רגישות וסגוליות משתנות עם השכיחות?

לא במודל הפשוט: הן מתארות את הבדיקה עצמה. ערכי הניבוי, מה שתוצאה אומרת לאדם, משתנים לפי עד כמה המצב נפוץ.
